דמיינו לעצמכם שאתם נוהגים ברכב, התנועה די זורמת אבל הכביש עמוס ברכבים. תוך כדי הנסיעה אתם שומעים סירנה מאחוריכם, מסתכלים במראה ומזהים אמבולנס שהולך ומתקרב. אתם עוברים נתיב בזהירות, האמבולנס עוקף אתכם, ואתם ממשיכים בנסיעה ליעד. במידה ואתם מורגלים בנהיגה, זהו תרחיש מוכר שוודאי תוכלו להתמודד איתו בקלות. אך גם לנהג המנוסה ביותר, נסיעה כזו מפעילה את כל הרכיבים של המערכת הקשבית, אבל מה זה אומר בעצם?

כאשר אנחנו מדברים על קשב, לרוב אנחנו חושבים על היכולת שלנו להתרכז, לשים לב לגירוי מסוים ולהתמקד בו – אבל החשיבות של קשב בחיי היום יום שלנו היא רחבה יותר. לפי תיאוריה אחת, מחלקים את המערכת הקשבית לשלוש רשתות נפרדות, אך מושפעות אחת מהשנייה. שלוש הרשתות האלה הן רשת עוררות, רשת קשב מרחבי, ורשת קשב ניהולי.

מה היא רשת עוררות ומדוע היא חיונית לתפקוד המוחי שלך

עוררות היא מצב של דריכות קשבית, בו אנחנו מתכוננים למשהו שיגיע על מנת שנוכל להגיב אליו. כאשר אנחנו נמצאים בעוררות התגובות שלנו מהירות יותר, אך לפעמים גם פחות מדויקות. קשב מרחבי מאפשר לנו להפנות ולמקד את הקשב שלנו באזור מסוים: ההפניה הזאת יכולה להיות גלויה, כמו הפניית העיניים או הראש לאזור מסוים שמצריך את המיקוד שלנו, או סמויה, בה אנחנו עושים הפניית משאבים פנימית, למשל הגברת מודעות למשהו בזווית העין שלנו, או מקשיבים לשיחה שמתנהלת מאחורינו. הפניית קשב מרחבי מאפשרת לנו להגיב מהר ומדויק יותר לאירועים שמתרחשים במוקד הקשב שלנו, אבל אנחנו עשויים לפספס דברים שקורים מחוץ למוקד הקשב. קשב ניהולי לעומת זאת כולל מגוון תפקודים, כמו פתרון בעיות, וויסות עצמי וקבלת החלטות. קשב ניהולי יכול לעזור לנו להתעלם מגירויים לא רלוונטיים, להחליט מתי להגיב ומתי לא.

איך מערכת הקשב המרחבי משפיעה עליך בחיי היום-יום

אם נחשוב שוב על תרחיש הנהיגה, נוכל להבין יותר טוב את ההשפעה של המערכת הקשבית על חיי היום יום שלנו. כאשר אנחנו נוהגים בכביש עמוס, אנחנו נמצאים בעוררות שמאפשרת לנו להגיב במהירות למצבים המשתנים בכביש, למשל אם מישהו מולנו בולם פתאום. כאשר נשמעת סירנה, מופעל הקשב המרחבי – אנחנו קשובים לקול הסירנה ומשתמשים בה בשביל להעריך את התקדמות האמבולנס, אנחנו מסיטים מבט מהכביש למראות הצדדיות והאחורית בשביל לראות איפה האמבולנס. ולבסוף הקשב הניהולי הוא זה שעוזר לנו להחליט איך להגיב לאמבולנס, מונע מאיתנו להגיב תגובה אוטומטית שתסכן אותנו והסובבים אותנו, ועוזר לעבור נתיב בצורה בטוחה על ידי הערכה של מצב הרכב שלנו לעומת הרכבים הסובבים אותנו.

השינוי של תפקוד מערכת הקשב בזמן ההתבגרות

האופן בו המערכת הקשבית משתנה עם ההזדקנות נחקר מספר פעמים, אך הממצאים בנושא היו סותרים פעמים רבות, ומחקר נוסף נדרש על מנת להבין לעומק את השפעות הזקנה על קשב. כאשר בוחנים את השפעות הגיל על מערכות קוגניטיביות שונות, כמו קשב, חשוב לזכור כי יש שונות גדולה בין תהליכי ההזדקנות של אנשים שונים, ואת ההשפעה של מחלות נוירו-דגנרטיביות שונות^[1]. עם זאת, מחקרים מהשנים האחרונות הצביעו על דפוסים מעניינים של הרשתות השונות. מאחר והן עצמאיות ולא תלויות אחת בשנייה, הרשתות הקשביות מושפעות בצורה שונה מהזדקנות – חלקן מראות הידרדרות ככל שמזדקנים, וחלקן דווקא משתפרות עם ההזדקנות^[2]. רשת העוררות הראתה ירידה ביעילות ככל שמזדקנים, כלומר אנשים יגיבו לאט יותר, למשל כשקורים בשמם או כשיש רעש חזק, עשויים לפספס דברים שקורים סביבם, ועשויים לחוות קושי להישאר ממוקדים לאורך זמן. לעומת זאת, רשת הקשב המרחבי דווקא מראה שיפור ביעילות אצל אנשים מבוגרים יותר, כלומר לאנשים קל יותר להפנות קשב בצורה יעילה מדבר אחד לאחר, כמו מעברים בין קריאת ספר לצפייה בטלוויזיה. עבור קשב ניהולי נצפה דפוס שונה, ברשת זו נמצא שיפור ביעילות עד לשנות ה70 המאוחרות, ולאחר מכן התחילה הידרדרות מסוימת.

תוכנית האימון של אפקטיבייט משלבת כמה משחקים שמאמנים ומאתגרים את המערכת הקשבית. כל משחק כזה מאתגרת רשת אחת או יותר, וכל התרגילים מאתגרים את היכולת לשמור על דריכות, זאת משום שהם מרגילים את המתאמנים לדפוס תגובה מסוים, רק כדי לשנות אותו במפתיע.