המחקר המדעי של אפקטיבייט
כשמדע וחדשנות פוגשים טכנולוגיה
בעולם שבו תוחלת החיים עולה שמירה על חדות מחשבה ותפקוד קוגניטיבי מיטבי הפכה למשימה עליונה. אפקטיבייט מובילה בתחום האימון הקוגניטיבי, תוך הישענות על מחקרים מובילים ופיתוח מתמשך של פתרונות מתקדמים לשמירה על בריאות המוח.
מאז הקמתה, אפקטיבייט משקיעה במחקר ופיתוח באופן מתמיד, בשיתוף עם מוסדות אקדמיים ומרכזים רפואיים מובילים. גישתנו מבוססת על הוכחות מדעיות תוך מעקב אחר ההתפתחויות בתחום מדעי הקוגניציה ועקרונות הגמישות המוחית.
שיתופי הפעולה שלנו
ממצאי מחקר פורצי דרך: אימון קוגניטיבי מונע הידרדרות
מחקר בראשות - פרופ' מיכל לבידור - אוניברסיטת בר אילן
המחקר בחן את השפעת האימון הקוגניטיבי באמצעות המוצר אפקטיבייט על תפקודי הזיכרון המילולי. החוקרים חילקו את המשתתפים לשלוש קבוצות, שנבדקו בזיכרון בשלוש נקודות זמן: בתחילת המחקר, בסופו, ושלושה חודשים לאחר מכן.
1. הקבוצות שנבחנו במחקר:
- קבוצת "בוסט" (עיגולים): התאמנה באפקטיבייט + קיבלה גירוי מוחי מיוחד (tDCS) שנועד לחזק את הלמידה.
- קבוצת "אימון בלבד" (ריבועים): התאמנה באפקטיבייט ללא הגירוי המוחי.
- קבוצת "ביקורת" (משולשים): לא עשתה אימון קוגניטיבי באפקטיבייט, אלא האזינה להרצאות כלליות על בריאות.
ממצאי המחקר
ללא אימון קוגניטיבי מתרחשת התדרדרות – המסר החשוב ביותר העולה מהמחקר הוא ההבדל הדרמטי בין מי שהתאמן למי שלא. הגרף מראה באופן מובהק כי המשתתפים בקבוצה הביקורת חוו הידרדרות בביצועי הזיכרון שלהם לאורך זמן (החץ האדום). המסקנה הברורה: כאשר מפסיקים לאמן את המוח, התפקוד הקוגניטיבי נוטה לרדת באופן טבעי.
אימון קוגניטיבי שומר על יציבות – קבוצת "אימון בלבד" (אפקטיבייט ללא גירוי): המשתתפים שהתאמנו באפקטיבייט שמרו על יציבות בתפקודי הזיכרון שלהם לאורך כל תקופת המעקב (הקו הירוק).
כלומר, האימון מנע את ההידרדרות שנצפתה בקבוצת הביקורת, הם שמרו על הקיים ובנקודת הסיום היו טובים יותר מאלה שלא התאמנו כלל (החץ הכחול).
הוספת "בוסט" מובילה לשיפור – קבוצת "בוסט" (אפקטיבייט עם גירוי מוחי): המשתתפים בקבוצה זו השתפרו משמעותית בביצועים לאורך כל תקופת המחקר. הגירוי המוחי פעל כ"מאיץ", הוא חיזק את השפעת האימון ולקח את הנבדקים לשלב הבא של שיפור ממשי (ולא רק שימור).
זה מוכח: מתקיימת העברה רחוקה
מחקר בראשות פרופ' בועז בן דוד - אוניברסיטת רייכמן
פרופסור בועז בן דוד, ראש המעבדה לתקשורת ונוירופסיכולוגיה מאוניברסיטת רייכמן, ערך מחקר בו בדק את השפעת האימון הקוגניטיבי של אפקטיבייט על "העברה רחוקה". כלומר, יצירת שיפור במשימה שלא התאמנו עליה במסגרת האימון. במחקר אקראי מבוקר, צוות המחקר בחן בקרב 20 מבוגרים האם יכולת ההבחנה השמיעתית שלהם השתפרה אחרי 6 שבועות אימון באפקטיבייט בתרגילים חזותיים בלבד, ללא אימון שמיעתי. את התוצאות השוו לקבוצת ביקורת של 20 מבוגרים נוספים.
תוצאות המחקר נמצאו מובהקות: לאורך 6 שבועות הניסוי, יכולת ההבחנה השמיעתית של קבוצת הניסוי השתפרה הרבה יותר מאשר אצל קבוצת הביקורת. בנוסף, נמצא כי היו שתי נקודות זמן בהן הפער בין הקבוצות היה גדול במיוחד: 250 אלפיות השנייה אחרי תחילת ההאזנה למילה, ו-1250 אלפיות השנייה אחרי תחילת ההאזנה.
נקודת הזמן הראשונה מרמזת על שיפור בתהליך הקשבי של הבחנת המילה מרעש הרקע; ואילו נקודת הזמן השניה מרמזת על שיפור בשלב של קבלת ההחלטה על מהי המילה המושמעת.
מסקנת החוקרים היא שהממצאים מעידים שהתקיימה העברה רחוקה, ומצביעים על שני תהליכים אפשריים עליהם האימון באפקטיבייט השפיע ואיפשר את ההעברה הזו, התהליך הקשבי ותהליך בו מתקבלת ההחלטה. ההשפעה הפוטנציאלית על חיי היומיום היא עצומה: רבע שנייה זה מה שיכול לעשות את ההבדל בין לפספס מילים לבין להצליח להישאר מעורב בשיחה לאורך זמן.
מחקרים מדעיים התומכים באימון קוגניטיבי
בנוסף למחקרים שפורסמו, אפקטיבייט ממשיכה להוביל מחקרים חדשנים בתחום הקוגניציה, בשיתוף מוסדות מובילים במערכת הבריאות ובאקדמיה בישראל. המחקרים העדכניים מתמקדים בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לאבחון מוקדם של ירידה קוגניטיבית, ובבחינת ההשפעה המשולבת של סוגי אימון שונים על בריאות המוח.
בית חולים שיקומי רעות, בהובלת ד"ר רחלי דנקנר
מטרת המחקר: בניית מודל למידת מכונה להתרעה על דפוסים התואמים פגיעה קוגניטיבית קלה (MCI). שיתוף הפעולה עם בית החולים השיקומי רעות נועד לייצר מערך נתונים של אנשים בריאים ושל אנשים עם הידרדרות קוגניטיבית ברמות חומרה שונות, ולאמן עליו מערכת לאיתור דפוסים התואמים להידרדרות קוגניטיבית, שתספק התראה על חשד להידרדרות בקרב אנשים בריאים. לצורך כך הגדרנו יעד של 100 איש עם ירידה קוגניטיבית שאינה דמנציה, אשר יעברו תוכנית אימונים במערכת אפקטיבייט לאורך 6 שבועות בליווי של קלינאים.
שלב נוכחי
תכנון מחקר
תוצאות ביניים
טרם פורסמו
האוניברסיטה העברית, מחקר בהובלת פרופ' מור נחום
מטרת המחקר: בחינת האפקטיביות של אימון משולב – התערבות קביעת מטרת מטה קוגניטיבית ואימון קוגניטיבי ממוחשב – בשיפור מדדים קוגניטיביים, נפשיים ותפקודיים בקרב קשישים עם סימפטומים דיכאוניים.
שלב נוכחי
איסוף נתונים
בית החולים שיבא, בהובלת ד"ר אביגיל גושן
מטרת המחקר: מחקר עם מרכז ה-Longevity בשיבא. מחקר ה-Longevity הוא מחקר מטריה הבוחן את ההשפעה של גורמים שונים על בריאות ואריכות ימים. אחד הכלים שהשפעתם נבדקת במחקר הוא אימון בפלטפורמת אפקטיבייט, ועבור תוכנה זו למחקר מספר מטרות:
- תיקוף השמישות של מבדקי הערכה של אפקטיבייט בניבוי תפקוד קוגניטיבי כפי שנמדד בסוללת מבחני NeuroTrax ו-MoCA.
- לחקור את הקשר בין מידת ההתמדה באימון לבין שימור/שיפור קוגניטיבי.
- לחקור הבדלים הקשורים לגיל, מגדר, השכלה ומצב קוגניטיבי ראשוני ביעילות פרוטוקול האימון.
- לבחון את ההשפעות ארוכות הטווח של האימון הקוגניטיבי של אפקטיבייט על הביצועים הקוגניטיביים והגופניים של מתאמנים.
שלב נוכחי
איסוף נתונים
המחקרים שהובילו לפיתוח התוכנה
תוכנת אפקטיבייט פותחה על בסיס מחקרים מדעיים מקיפים, המספקים ביסוס לגישות האימון הקוגניטיבי שלנו. המחקרים הבאים מהווים את התשתית המדעית שעליה נבנתה המערכת.
רוצים בריאות מוחית? אתגרו את המוח והניעו את הגוף
מאמר סקירה של במידיס משנת 2014 מסביר מדוע שמירה על מוח בריא היא קריטית לאיכות חיים ועצמאות בגיל המבוגר. לאתגר את המוח המבוגר באמצעות אימון קוגניטיבי ואימון גופני הוכחו כיעילים נגד ירידה קוגניטיבית ומחלות הקשורות לגיל. מאמר זה מסכם את הממצאים האחרונים בנוגע למנגנונים המוחיים הקשורים לשינויים המוחיים בגיל השלישי ומדגיש את החשיבות של תפקוד מיטבי של רשתות מוחיות לאורך החיים וממליץ על אימון הכולל תרגילים קוגניטיביים וגופניים.
אימון קוגניטיבי ממוחשב תורם להזדקנות בריאה
מטא-אנליזה של בונשר משנת 2020 בחנה האם אימון קוגניטיבי ממוחשב הוא באמת פתרון יעיל לקידום הזדקנות בריאה. לצורך כך, נאספו נתונים מ-16 מחקרים מבוקרים (1,543 משתתפים) אשר בדקו את תוצאות השימוש בתוכנות מסחריות לאימון קוגניטיבי ממוחשב בקרב אנשים מעל גיל 60 ללא פגיעה קוגניטיבית. נמצא שיפור משמעותי במהירות העיבוד, זיכרון עבודה, תפקודים ניהוליים, וזיכרון מילולי.
קריאה ומשחק קלפים לא מביאים לאותן תוצאות
מאמר סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של קלי משנת 2014 בחן את השפעתו של אימון קוגניטיבי ממוחשב במבוגרים בריאים. 31 מחקרים נכללו נסרקו כך שהמאמר כלל קרוב ל-2000 משתתפים בקבוצות שונות של אימון קוגניטיבי ו-400 משתתפים בקבוצות ביקורת (כגון, קריאה או משחק קלפים). בהשוואה לקבוצת ביקורת פעילה (כגון, קריאה או משחק קלפים), אימון קוגניטיבי ממוחשב שיפר זיכרון עבודה, מהירות עיבוד ותפקוד קוגניטיבי כללי. בהשוואה לקבוצת ביקורת שלא עשתה שום פעילות, אימון קוגניטיבי ממוחשב שיפר מדדי זיכרון כגון זכירת שמות ופנים, זכירה מיידית של מילים, יצירת אסוציאציות חדשות, וכמו כן תפקוד קוגניטיבי סובייקטיבי.
יעילות האימון הממוחשב אינה תלויה בידע טכנולוגי
מאמר סקירה שיטתית של קודיאר משנת 2012 בחן את היעילות של אימון קוגניטיבי ממוחשב במבוגרים בריאים. 38 מחקרים הוכללו במאמר סקירה כאשר המחקרים חולקו לשלוש קבוצות ע"פ סוג האימון שבוצע: תרגול קוגניטיבי מסורתי עם נייר ועפרון, אימון בתוכנות ממוחשבות, ומשחקי וידיאו. הממצאים מראים כי אימון קוגניטיבי ממוחשב יעיל באותה מידה כמו תרגול מסורתי עם נייר ועפרון וכי תוכנית אימון ממוחשב היא חלופה יותר יעילה ואינטנסיבית. בנוסף, רוב המחקרים דיווחו כי מבוגרים לא היו צריכים להיות בעלי ידע טכנולוגי כדי לבצע את האימון בהצלחה ולהפיק תועלת מהאימון.
שומרים על מהירות גם לאחר עשור
ריבוק ושותפים פרסמו ב 2014 מחקר אורך על כ-2800 מבוגרים שחיים בקהילה בגילאי 65 עד 90. המבוגרים שהתאמנו באימון קוגניטיבי ממוחשב ממוקד לשיפור חשיבה ובאימון קוגניטיבי ממוחשב ממוקד לשיפור מהירות עיבוד הראו שיפור ביכולות המאומנות שנשמר גם לאחר 10 שנים. בנוסף, מבוגרים שהתאמנו בתרגילים לשיפור מהירות שמרו על רמת תפקוד יומיומי יותר גבוהה גם לאחר 10 שנים.
הביסוס המדעי של אפקטיבייט
האימון הקוגניטיבי המתקדם של אפקטיבייט נשען על מחקרים עדכניים במדעי המוח והקוגניציה, ונועד להאט ואף לבלום את הירידה הקוגניטיבית הטבעית המתרחשת עם הגיל.
התוכנה מתמקדת ביכולות הנחלשות עם הגיל, בהן זיכרון עבודה, קשרים אסוציאטיביים ותפקודי קשב. היעילות של אפקטיבייט נובעת מהיישום של עקרונות הגמישות המוחית, המאפשרים למוח להשתנות, ללמוד ולהתחזק גם בגיל מאוחר. מערכת האימון מתאימה את עצמה לרמת המשתמש בזמן אמת, ומציבה בפניו אתגר קוגניטיבי מדויק כזה שמעודד מאמץ, למידה וצמיחה אמיתית. גישה זו תורמת לפיתוח רזרבה קוגניטיבית ( עתודה מוחית) מאגר יכולות ותהליכים במוח המסייעים לשמור על חדות, למידה וזכירה לאורך שנים.
התמדה באימונים מובילה לתוצאות
עבודה
מתאמני אפקטיבייט הראו שיפור בזיכרון העבודה על פני 10 חודשים של אימוני מוח וזיכרון
פנים
מתאמני אפקטיבייט הראו שיפור בזיהוי פנים על פני 10 חודשים של אימוני מוח וזיכרון
הקשב
מתאמני אפקטיבייט הראו שיפור במיקוד הקשב על פני 10 חודשים של אימוני מוח וזיכרון
התגובה
מתאמני אפקטיבייט הראו שיפור בזמן התגובה על פני 10 חודשים של אימוני מוח וזיכרון
הקשב
מתאמני אפקטיבייט הראו שיפור בניהול הקשב על פני 10 חודשים של אימוני מוח וזיכרון
סיפורי הצלחה
פלנקר - מטלה לבחינת קשב ניהולי
81.74% בקשב ניהולי.
מירב נ', בת 57. שיפרה את הקשב הניהולי.
המטלה כוללת הצגת חמישה חצים כאשר הנבדק נדרש להגיב בהתאם לכיוון שאליו פונה החץ האמצעי (ימינה או שמאלה). ארבעת החצים האחרים, שניים מכל צד של החץ האמצעי, יכולים לפנות לאותו הצד (=תנאי תואם) או לצד הנגדי (=צד לא תואם). המדד במטלה זו הוא אפקט התאימות, שזה ההפרש בין זמן התגובה בתנאי הקשה (לא תואם) לתנאי הקל (תואם). אצל המתאמנת הזו ההפרש ירד מ-0.241 שניות ל-0.044 שניות.
מטלת הכוכבים
60.2% שיפור במהירות התגובה.
נאווה ק', בת 68 כיום, קיצרה את מהירות התגובה שלה.
במטלה זו מוצגים שני כוכבים בשתי מסגרות המופיעות זו לצד זו על המסך. לכל כוכב צבע אחר (צהוב וכחול) והם מופיעים במסגרת קבועה. הכוכבים מופיעים זה אחרי זה בהפרש זמנים של 200 אלפיות השנייה. על הנבדק ללחוץ על כפתור ולהשיב איזה מהכוכבים הופיע ראשון (כאשר לכוכב הימני ולשמאלי יש הסתברות זהה להופיע ראשון). המדד במטלה זו מתייחס למהירות התגובה (בשניות).
ספרות לאחור
33% בזיכרון עבודה.
מיכאלה ש', בת 71, שיפרה את זיכרון העבודה שלה.
המטלה: ספרות לאחור – מטלה ממוחשבת לבחינת זיכרון אודיטורי וזיכרון עבודה. במטלה מוצגת לנבדקים רשימת ספרות והם צריכים לשחזר אותה על ידי הקלדת המספרים שהוצגו בסדר הפוך. המדד במטלה זו הינו מספר הספרות המקסימלי שהמשתתף הצליח לשחזר נכונה.
מיכאלה עלתה מ-6 ספרות שהיא זכרה בהצלחה, ל-8 – עלייה של 33%.
מטלת הכוכבים
225% ההצלחה במטלת הכוכבים (שבודקת מהירות עיבוד).
סמדר ש', בת 65 כיום, שיפרה את מהירות העיבוד שלה.
במטלה זו מוצגים שני כוכבים בשתי מסגרות המופיעות זו לצד זו על המסך. לכל כוכב צבע אחר (צהוב וכחול) והם מופיעים במסגרת קבועה. הכוכבים מופיעים זה אחרי זה בהפרש זמנים של 50 אלפיות השנייה. על הנבדק ללחוץ על כפתור ולהשיב איזה מהכוכבים הופיע ראשון (כאשר לכוכב הימני ולשמאלי יש הסתברות זהה להופיע ראשון). המדד במטלה זו מתייחס לאחוז התשובות הנכונות.
זיכרון ויזואלי בלתי מילולי.
54.6% שיפור בזיהוי המיקום הנכון.
דוד פ', כיום בן 71, שיפר את יכולת הזיכרון המרחבי.
המטלה הזו כוללת שני שלבים: בשלב הראשון מוצג על המסך פרח אחד או שלושה פרחים למשך זמן חשיפה של שנייה או שלוש שניות (שנייה לכל פרח). בשלב השני הפרחים נעלמים ומופיעים שני פרחים בתחתית המסך, כאשר אחד מהם הופיע במסך הקודם והשני לא. על המשתמש לבחור את הפרח המקורי ולגרור אותו למיקום בו הוא הוצג. המדד במטלה זו הוא אחוז תשובות נכונות בזיהוי המיקום.
זיכרון ויזואלי בלתי מילולי.
71.4% הפחתה בטעויות של חיבור שגוי בין צורה למיקום.
דוד י', כיום בן 65, שיפר את הקשב המרחבי.
המטלה הזו כוללת שני שלבים: בשלב הראשון מוצג על המסך פרח אחד או שלושה פרחים למשך זמן חשיפה של שנייה או שלוש שניות (שנייה לכל פרח). בשלב השני הפרחים נעלמים ומופיעים שני פרחים בתחתית המסך, כאשר אחד מהם הופיע במסך הקודם והשני לא. על המשתמש לבחור את הפרח המקורי ולגרור אותו למיקום בו הוא הוצג. המדד במטלה זו הוא אחוז הטעויות שנובעות מחיבור שגוי בין הצורה למיקום. זה מייצג את איכות הקשר בין המיקום לאובייקט.
