תוחלת החיים שלנו עלתה משמעותית בשנים האחרונות – הודות להתקדמות הרפואה, המאפשרת את הארכת החיים. ואולם, מה שעדיין נבצר מיכולתם של הרופאים, הוא לשמר את היכולות הפיזיות והשכליות שלנו ככל שאנחנו מתבגרים. 

האם הידרדרות קוגניטיבית היא חלק בלתי נפרד מההזדקנות, ונגזר עלינו להשלים איתה?

שורה ארוכה של מחקרים מעלה טענה אחרת, ומראה כי בעזרת גישות אימון שונות, מעין "חדר כושר למוח", ניתן לשמור על יכולת שכלית גם כשהשנים חולפות, ואף לחדד אותה – כשהתוצאות נשארות על כנן לאורך זמן. 

בשנת 2020, ערכו החוקר ברונו בנשר וצוותו מטא-אנליזה של 16 מחקרים מבוקרים, שבהם לקחו חלק 1,543 משתתפים בסך הכל. המחקרים בדקו את ההשפעה של תוכנות מסחריות המיועדות לאימון קוגניטיבי, על בני 60 ומעלה עם קוגניציה תקינה.

על פי המטא-אנליזה, המשתתפים הללו הראו שיפור משמעותי בהיבטים כגון זיכרון מילולי, תפקודים ניהוליים, מהירות העיבוד וזיכרון עבודה. 

מטא-אנליזה זו אוששה את הממצאים של אלכסנדרה קודיאר וצוותה, שכבר ב-2012 סקרו 38 מחקרים שבדקו את ההשפעה של אימון קוגניטיבי ממוחשב על אנשים מבוגרים במצב בריאותי תקין.

חלק מהמחקרים התמקדו בתרגול קוגניטיבי מסורתי, עם נייר ועיפרון; חלק נוסף בחנו אימון באמצעות תוכנות ממוחשבות; ושאר המחקרים עסקו באימון באמצעות משחקי וידאו. 

הסקירה של קודיאר גילתה כי אימון קוגניטיבי באמצעות מחשב אינו נופל מתרגול עם נייר ועיפרון – ולמעשה, הוא אף יעיל ואינטנסיבי יותר.

אמנם, לחלק מהאוכלוסייה המבוגרת יש חשש משימוש במחשבים – ואולם רוב המחקרים בסקירה העלו כי אין צורך בידע טכנולוגי כדי לבצע את האימונים בהצלחה, וליהנות מהתועלת שלהם.

מוח חד באמצעות קריאה ומשחקי קלפים? אל תבנו על זה

החשש מדעיכה קוגניטיבית מעסיק אנשים רבים – ככל שחלקם של המבוגרים באוכלוסייה גדל, עם דגש על מדינות המערב העשירות. טענה מקובלת היא שכדי להתמודד עם התופעה, חשוב להשאיר את המוח עסוק, ופחות משנה באיזו דרך.

כך למשל, לא מעט אנשים מבוגרים מקדישים זמן לפעילויות כמו קריאה ומשחקים באופן קבוע, בהנחה שכך הם שומרים על חדות הזיכרון ומהירות התגובה של המוח. פעילות מהנה, ללא ספק. אך האם היא אכן אפקטיבית?

ב-2014, פרסמה מישל אי. קלי מאמר סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של 31 מחקרים, בהם השתתפו כמעט 2,000 איש – רובם עברו אימון קוגניטיבי, ו-400 מהם היו קבוצת ביקורת, שעסקה בקריאה ומשחקי קלפים.

האימון הקוגניטיבי הממוחשב, על פי המחקרים, סייע למשתתפים בשיפור התפקוד הקוגניטיבי הכללי, זיכרון העבודה ומהירות העיבוד.

בהשוואה לקבוצת ביקורת של נחקרים שלא עסקו בשום פעילות, בלט השיפור במדדי זיכרון ובהם זיכרון של שמות ופנים, זכירה מידית של מילים, יצירת אסוציאציות חדשות ותפקוד קוגניטיבי סובייקטיבי.