המוח האנושי הוא אחד המבנים המסתוריים והמופלאים ביותר בעולם: נדמה שככל שאנו לומדים עליו יותר, כך יש יותר מה לגלות. במהלך השנים, מספר מיתוסים אודות המוח התפרסמו והתקבעו כאמת מוחלטת. במאמר זה נסקור חמישה מיתוסים נפוצים על המוח ונגלה אילו מהם נכונים ואילו לא. התוכלו לנחש?
מיתוס 1: אנחנו משתמשים רק ב-10% מהמוח שלנו
למרות שהמיתוס הזה מאוד מוכר, הוא אינו נכון: אנחנו משתמשים בכל המוח שלנו. המיתוס הזה קיים כבר שנים רבות, והוא כנראה התחזק בעקבות פרסום מחקרי fMRI – כלי להדמייה מוחית המציג פעילות במוח. במחקרים הללו בדרך כלל מופיעות תמונות המציגות פעילות מוחית מאוד מצומצמת (כמו בתמונה המצורפת). ראשית, התמונות הללו לא מייצגות את מלוא הפעילות המוחית באותו רגע, אלא רק פעילות יחסית – כלומר האזורים הצבעוניים בסך-הכל פעילים יותר מאשר האחרים. שנית, זה ממש לא אומר שאנחנו משתמשים בחלק קטן ממוחנו! אזורים שונים במוח מופעלים בזמנים שונים בהתאם לצורך. למשל איזור שיפעל בעת רכיבה על אופניים לא בהכרח יפעל בעת שתיית קפה. למעשה, אין לנו אפילו מספיק אנרגיה בכדי להשתמש בכל המוח בו זמנית: למרות שמשקלו של המוח הוא רק 2% מכל משקל הגוף, הוא צורך כ-20% מכל האנרגיה שלנו, כך שהגדלת היקף פעילותו תצרוך יותר מכל האנרגיה שיש בגופנו!
מיתוס 2: לכל מוח יש צד דומיננטי – צד ימין או צד שמאל
נתקלתם בשאלוני-רשת שמבטיחים לגלות לכם אם המוח שלכם הוא "ימני" או "שמאלי"? אל תמהרו להאמין שיש לכם רק צד אחד דומיננטי, כי האמת היא שרוב הפעולות שאנו מבצעים תלויות בשניהם. התיאום בין צד ימין לצד שמאל של המוח הכרחי כמעט בכל דבר שאנו רוצים לעשות, החל מקשירת שרוכים וכלה בפיתוח תרופות. זה נכון שיש פעולות מסוימות שנשלטות על ידי חלקים ספציפיים (כמו למשל הבנת שפה, פעולה שמשויכת להמיספרה השמאלית, כלומר המחצית השמאלית של המוח), אבל האיזורים האלו לא עובדים לבד, אלא בשיתוף פעולה עם שאר האיזורים במוח. סך הפעילות של שתי ההמיספרות יוצרת את האיזון הכולל שהוא אנחנו, כך שההנחה שצד זה או אחר שולט יותר – פשוט אינה נכונה. ואגב, בעוד שאין ראיות שתומכות ברעיון של סוגי אופי בהתבסס על המיספרה דומיננטית, דווקא יש הרבה ראיות שמפריכות אותו: ב-2012, למשל, פסיכולוגים באוניברסיטת בריטיש קולומביה מצאו שחשיבה יצירתית מפעילה רשת עצבית נרחבת מבלי להעדיף צד זה או אחר של המוח.
מיתוס 3: יש מוח נשי ומוח גברי
אנחנו נתקלים באמירות רבות על כך שגברים הם לרוב בעלי כישורים מתמטיים וטכניים חזקים, בעוד נשים לרוב בעלות יכולות חברתיות חזקות, ושהסיבה לכך היא הצורה בה המוח בנוי ומחווט. האגדה האורבנית הזו מסתמכת על סטריאוטיפים מגדריים ומגייסת את המדע לתמיכה – או יותר נכון, את הפסאודו-מדע. מחקרי הדמייה רבים אמנם מצאו מספר הבדלים בין מוח זכרי ומוח נקבי (למשל – הבדלים במשקל המוח), אך הבדלים אלו אינם עקביים ולא אחידים בין כל האנשים, כך שבלתי אפשרי לומר מהו מוח טיפוסי לאשה או לגבר. יתרה מכך, בלתי אפשרי להסיק מהבדלים מוחיים על הבדלים התנהגותיים: אם חלק במוח שאחראי על עיבוד רגשי (הנקרא אמיגדלה) גדול יותר אצל גברים, האם זה כי הם טובים יותר בעיבוד רגשות, או שמא זה מנגנון פיצוי שאמור לסייע להם לשפר את היכולת לעבד רגשות? בשורה התחתונה, העולם שלנו לא מתייחס לגברים ולנשים אותו הדבר – כך שיכול להיות שההבדלים המוחיים בין גברים לנשים למעשה משקפים התנסויות וחוויות-חיים שונות, ולא מייצרים אותן.
מיתוס 4: אנחנו זוכרים אירועים רגשיים טוב יותר
האם יש אמת במיתוס הזה? כן! גם ניסיון החיים מלמד אותנו שככל שהאירוע רגשי יותר, הזיכרון חזק יותר. מה שהטביע את רישומו עלינו, בין אם חיובי ובין אם שלילי, ימשיך ללוות אותנו בזכרונותינו לאורך שנים. אבל לא רק רגשות מסייעים לנו לזכור דברים. למעשה, אנחנו זוכרים טוב יותר דברים שהענקנו להם יותר "משאבים" – תשומת לב, מחשבה, ניתוח, העמקה. ככל שנעבד את המידע החדש באופן עמוק יותר, כך נזכור אותו טוב יותר. רגשות הם צורה אחת של הקדשת משאבים, אבל בהחלט לא היחידה.
מיתוס 5: המוח מפסיק להתפתח בשנות ה-20 המוקדמות
יש אמת מסויימת במיתוס הזה: המוח אכן מסיים להתפתח עד אמצע שנות ה-20, כאשר החלק הקדמי של המוח שאחראי לתפקודים "גבוהים" (כמו קבלת החלטות שקולות) יהיה האחרון לסיים את התפתחותו. עם זאת, המוח ממשיך להשתנות כל הזמן, גם אחרי שסיים להבשיל. כל מחשבה, מיומנות או זכרון חדשים גורמים להיווצרות של חיבורים חדשים בין תאי המוח, ופגיעה באזור מסויים אף תגרום לשינויים בתפקודם של האזורים האחרים בכדי לפצות על הנזק. המוח הבוגר אינו ממשיך לגדול, אך הוא כן משתנה באיכותו או במבנה הפנימי שלו. מחקרים מהעשורים האחרונים אף הראו שתאי עצב חדשים נוצרים באזורים מסוימים במוח הבוגר, כך שכיום אין ספק – המוח שלנו ממשיך להתחדש באופן קבוע.
