ירידה קוגניטיבית – על מה ולמה ?

ירידה קוגניטיבית טבעית המתרחשת עם הגיל מתחילה מאמצע שנות ה 30 כתוצאה מתהליכי הזדקנות ביולוגים. שינויים שקורים לאורך החיים ברמת החלבונים בדם מסמנים שלושה שלבים של הזדקנות, בגיל 34, 60 ו 78.
במילים אחרות, הזדקנות זה לא תהליך שקורה פתאום בשנות ה 60 לחיינו אלא תהליך שמתחיל מאמצע גילאי ה 30 וכרוך בשינויים ביולוגיים נרחבים. אך עם זאת, רוב התלונות על פגיעה בזיכרון מתרחשות בגיל השלישי, לעיתים התלונות הן סובייקטיביות, כלומר כאשר הן נבדקות באמצעות כלי אבחון סטנדרטים, לא נמצאת ירידה משמעותית, ולעיתים אלה תלונות שאכן מראות על ירידה קוגניטיבית וזה בהחלט חשוב לבדוק את התלונות לפני שזה מתבטא כפגיעה תפקודית.

מצד שני, קיימת תופעה של אנשים שמגיעים לגילאים מבוגרים (מעל גיל 80) כאשר הם צלולים קוגניטיבית ואף לעיתים עם תפקודי זיכרון של בני 50.
אנשים אלה נקראים super agers. אין לנו כיום השערה ברורה שמסבירה את התופעה אך ידוע שזה כנראה קשור הן לסגנון חיים, והן להבדלים מולדים בין אנשים. לדוגמא, יתכן שאותם אנשים התחילו את חייהם עם יותר רזרבות מוחיות ועל כן בגיל מבוגר יש להם מוח צעיר יותר. חשוב לציין שאותם אנשים צלולים לאו דווקא חפים ממצאים פתולוגיים במוח, כלומר ממצאים שיכולים להעיד על תהליכים ניווניים של המוח כגון הצטברות עמילואידים. מכאן, ניתן להסיק שביולוגיה לא תמיד מסבירה את התנהגות.

הקשר בין זיכרון לקוגניציה

העלייה בתוחלת החיים מחייבת אותנו לחשוב כיצד לעסוק בשימור הקוגניציה החל מגילאי אמצע החיים משום שלאנשים רבים יש עוד כ 20-30 שנה לפניהם לאחר פרישה. אחת השאלות החשובות בהקשר של שינויים קוגניטיביים תלויי גיל היא למה זה לרוב מתחיל מזיכרון, במיוחד, זיכרון לטווח קצר או זיכרון עבודה, כלומר זיכרון שהוא מיידי.

אנחנו יודעים משנים ארוכות של מחקר כי יש קשר הדוק בין מבנה המוח לבין תפקודי המוח. עם הגיל קיימת ירידה מוגברת בנפח של אזורים קדם-מצחיים ביחס לאזורים אחרים. למעשה אלו אזורים מפותחים מבחינה אבולוציונית והם חשובים מאד לתפקוד מורכב, כמו קבלת החלטות, ניהול התנהגות ויצירת זיכרון לטווח קצר. מעבר לכך, קיימת ירידה בנפח של אזורים באונה הטמפורלית שם קיימים אזורים האחראים על קידוד זיכרון.

עלייה בתוחלת החיים מעלה את השכיחות של מחלות שמתאפיינות בירידה קוגניטיבית כגון דמנציה, כיוון שגורם הסיכון הגדול ביותר למחלות מסוג זה הוא גיל. בנוסף, ישנם לא מעט גורמי סיכון מערכתיים כגון סוכרת ולחץ דם, שאף הופכים למשמעותיים עם הגיל בשל מגוון שינויים פיזיולוגיים. חשוב לציין שירידה קוגניטיבית יכולה להתרחש במגוון רחב של מצבים רפואיים כגון שינויים הורמונלים, זיהום, דלקת, מחלות פנימיות, לאחר קבלת חומר הרדמה לצורך ניתוח, משככי כאבים במינון גבוה, טיפולים ביולוגים וכימותרפיה, עודף תרופות, מצבים נפשיים שונים ותשישות. במקרים האלו הירידה הקוגניטיבית הינה משנית לאבחנה רפואית עיקרית.

כיצד השפיעה תקופת הקורונה על תפקודים קוגניטיביים

בשנתיים האחרונות ראינו כיצד הקורונה משפיעה על תפקודים קוגניטיביים באופנים שונים. אנחנו יודעים ממחקרים ראשוניים על אוכלוסייה כללית כי פעילות באזורי מוח מסוימים ירדה במהלך הבידוד וכי לקח לאותם אזורים מוחיים מספר חודשים לחזור לרמת פעילות תקינה. בנוסף, אנחנו יודעים כי אנשים מבוגרים שאבדו לפתע את מרבית הגירוי הקוגניטיבי והחברתי שלהם חוו ירידה קוגניטיבית משמעותית.
אצל אנשים שכבר היו מאובחנים עם דמנציה בשלבים מתקדמים נצפתה הידרדרות יותר מהירה. המוח רעב למידע ולקשר וברגע שהוא לא מוזן ישנו תהליך מוגבר של קריסה לתוך המחלה. ואצל חלק מהחולים בקורונה אובחנו תסמינים קוגניטיביים של LOND-COVID, בעיקר ערפול ובעיות זיכרון, חודשים רבים לאחר שהבריאו וללא תלות בחומרת הסימפטומים שחוו בעת המחלה.

הקשר בין תרבות ויכולות קוגניטיביות

ירידה קוגניטיבית היא מעבר למחלות והזדקנות אלא גם תולדה של הקשר תרבותי. המוח המערבי המודרני הוא מוח מפוזר ומוסח מיסודו, הוא מוח שיש עליו עומס בלתי פוסק של מידע וגירויים והדרישות המודרניות בעבודה ובחיים הן גבוהות ומהירות. העומס הקוגניטיבי הרבה פעמים מביא אותנו למצבים של מותשות קוגניטיבית ורגשית. בנוסף, המוח המערבי המודרני הוא מוח אימפולסיבי, ללא ריסון ושליטה, עם מעט סבלנות, ופחות כוח התמדה. להרגלים האלו יש גם השלכות רגשיות, ואכן אחוז האוכלוסיה שסובל ממצוקות נפשיות הוא גדול. למצבים נפשיים כגון חרדה ודיכאון יש השפעה כבירה על תפקודים קוגניטיביים, כך שירידה קוגניטיבית יכולה בהחלט להיות תגובה להחמרה במצב הנפשי, ואף להמשיך להתקיים גם לאחר שיפור במצב הנפשי.

לסיכום

היכולות הקוגניטיביות שלנו חשובות לתפקוד מיטבי בחיים. אם לא חווינו קשיים משמעותיים בצעירותינו, אנחנו לרוב מתייחסים למוח כמובן מאליו, פרט לתלונות שכיחות במהלך תקופות של לימודים ואתגרים בעבודה. אך אם לפתע אנחנו חווים קושי שלא הכרנו קודם, אנחנו מבינים כמה חוסן יש למוח שלרוב שומר על רמת תפקוד מיטבית גם במצבים קשים ומתמשכים כמו מחלה, מתח, משברים וכדומה. על מנת שהמוח ימשיך לשמור עלינו בעיתות הצורך, חשוב להזין אותו כראוי. אורח חיים בריא ושמירה על רמת פעילות מוחית מגוונת, עשירה ותכופה הם צעד הכרחי ליצירת חוסן מוחי.

 

De Godoy, L. L., Alves, C. A. P. F., Saavedra, J. S. M., Studart-Neto, A., Nitrini, R., da Costa Leite, C., & Bisdas, S. (2021). Understanding brain resilience in superagers: a systematic review. Neuroradiology, 63(5), 663-683.

Lehallier, B., Gate, D., Schaum, N., Nanasi, T., Lee, S. E., Yousef, H., … & Wyss-Coray, T. (2019). Undulating changes in human plasma proteome profiles across the lifespan. Nature medicine, 25(12), 1843-1850.

 

 

 

אולי יעניין אותך גם...

הכירו את הזיכרון שלכם

איך זיכרון נולד? היכולת שלנו לייצר זכרונות חדשים ולהשתמש בהם היא הרבה יותר מורכבת מכפי שחושבים. תהליך יצירתו של זיכרון חדש והשימוש בו לאחר מכן

קרא עוד