שחיקה – איך נדאג למוח שלנו?

האם אתם חווים שחיקה?

בעידן הנוכחי אנו עמוסים במידע ומטלות, ומגיעים לעיתים תכופות למצבים של מותשות בעקבות עומס ולחץ. מותשות איננה רק גופנית, אלא גם רגשית וקוגניטיבית, ויש לה השפעות מרחיקות לכת על הבריאות ועל איכות החיים. בשנים האחרונות מדווחים יותר ויותר עובדים במקצועות הבריאות ובמשרות אינטנסיביות אחרות על מקרים של Burnout, כלומר שחיקה. מצב זה עשוי להתרחש כאשר רמת התפקוד הנדרשת מהאדם היא מאוד גבוהה ונושאת עמה הרבה עומס ולחץ.

עוד סיבות לשחיקה אשר לא קשורות בעומס ולחץ בעבודה עשויות להיות קשורות בעבודה חזרתית שאינה מאתגרת, או בחוויה רגשית שאנחנו לא מוערכים ולא מתוגמלים לאורך זמן. שחיקה יכולה להתרחש גם בחיים האישיים עקב טיפול בילדים, בבית, או בבן משפחה חולה. גורמים נוספים בחיים משפיעים על חווית שחיקה, כמו מידת התמיכה בינאישית לה אני זוכים, הנאה או מנוחה שאנו חווים ועוד.

אנשים שחווים שחיקה מדווחים על ירידה ברמת המוטיבציה, ברמת העניין ובמצב הרוח. בנוסף, שחיקה פוגעת בתפקודיות ובאנרגיה וגורמת לנו לתחושות של חוסר אונים, פסימיות וייאוש. מבחינה קוגניטיבית, שחיקה מובילה לירידה ביכולות הזכרון והריכוז, מה שכמובן מקשה עלינו להתנהל כרגיל בעבודה ובחיים. במצבים כאלו, אנשים נוטים לפנות לעזרה אחרי חודשים רבים על מנת לקבל עצות כיצד לחזור לעצמם.

 

גם המוח צריך לנוח

במצב שחיקה, אין לנו משאבים לדחוק בעצמנו ואנחנו צריכים להניח לעצמנו להתאושש. גם המוח זקוק לזמן התאוששות בדומה למקרים של שיקום אחרי זעזוע מוח, תקופה ארוכה ללא שינה טובה, משמרות לילה קשות, תקופות אינטנסיביות של לימודים, תקופות של חולי ממושך בשל דלקות או זיהומים, שינויים הורמונליים כגון הריון, לידה ומנופאוזה.

המוח מושפע תמידית ממה שקורה בגוף ומהאופן שבו אנחנו מנהלים את חיינו. על מנת שנשאר תפקודיים גם במצבים שאינם מיטביים, חשוב שנזכור כי שינה היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על המוח ועל החוסן שלנו להתמודד מול תשישות ומול האתגרים העומדים בפנינו בחיים. שינה היא גם לרוב אחד הדברים הראשונים שמושפעים משינויים במצבנו.

 

מה אפשר לעשות?

אז מה בעצם הכי חשוב לעשות? דבר ראשון חשוב ללמוד לעקוב אחר עצמנו, להיות רגישים למה שקורה איתנו, לעצור בזמן, להבין את המגבלות שלנו, לבקש עזרה, ולמצוא את הדברים שמזינים אותנו ומעניקים לנו אנרגיה. לעיתים מדובר בדברים קטנים של יומיום, כמו הצורך בתנועה (לעשות סיבוב, להימתח), היכולת להירגע (מדיטציה ונשימות), תזונה טובה, ורגישות.

אנחנו צריכים להיות רגישים למצבינו ולדעת מתי נכון לאתגר את עצמנו ומתי נכון לנוח. זה נכון לגוף וזה נכון למוח. זיהוי המצב, זמן התאוששות ובניית חוסן הם שלבים חשובים על מנת לאפשר לעצמנו לחזור למסלול. יש רגעים שבהם לא נכון לנו ללמוד, להתמודד עם עומס קוגניטיבי, להתאמן ולהתאמץ. יש רגעים שבהם אנחנו מוכנים לאתגרים חדשים ואם לא נעניק לעצמנו את ההזדמנות לקפוץ לשלב הבא נרגיש שאנחנו מתחילים להתנוון.

על מנת שתחזוקה קוגניטיבית תהיה יעילה וחיובית, בדקו עם עצמכם לפני האימון אם יש לכם מספיק אנרגיה, אם ישנתם מספיק, אם אכלתם ושתיתם, מהי השעה היעילה עבורכם לאימון, האם ההפסקה מטרדות היומיום מועילה או מתישה, האם אתם נינוחים על הכסא מול המחשב או האם אתם צריכים להתנועע לפני שאתם מתיישבים להתאמן. מודעות לעצמנו משדרגת את יעילות של האימון ואת החוויה.

 

אולי יעניין אותך גם...

הכירו את הזיכרון שלכם

איך זיכרון נולד? היכולת שלנו לייצר זכרונות חדשים ולהשתמש בהם היא הרבה יותר מורכבת מכפי שחושבים. תהליך יצירתו של זיכרון חדש והשימוש בו לאחר מכן

קרא עוד