אבחון קוגניטיבי מאפשר לזהות קשיים בתחומים כמו זיכרון, קשב, תפיסה חזותית, שפה, ארגון מידע, מהירות תגובה וכדומה. תוצאות האבחון מפורשות ביחס לגיל ולהיסטוריה רפואית משום שיתכנו מצבים מורכבים שבהם שינויים שמתרחשים בזמן נתון קשורים באופן ישיר או עקיף לבעיות שהיו בתקופת ההתפתחות, לפגיעת ראש או למחלות רקע. אבחון קוגניטיבי אורך לפחות כשעה ויכול להתבצע באופן ידני או ממוחשב, ולרוב יכלול שיחת הערכה עם המאבחן. האבחון נערך על ידי נוירולוגים, פסיכיאטרים, גריאטריים, פסיכולוגים, אחיות ומרפאים בעיסוק, וניתן לבצע אותו במרפאות זיכרון, מרפאות גריאטריות, מרכזים נוירופסיכולוגים, מכונים פרטיים, ובתי חולים.
שיטות ואופן האבחון
שיטות ואופן האבחוןהמבחנים הסטנדרטים שלרוב מתבצעים על ידי רופאים על מנת לבדוק תלונות של ירידה בזיכרון הם המיני מנטל (Mini-mental) או המוקה (MOCA). מבחנים אלו יכולים לכלול שאלות של התמצאות, זכירת מילים באופן מיידי ולאחר כ 15 דקות, חזרה על משפטים, העתקה של צורות, שיום תמונות, חזרה על רצף מספרים קדימה ואחורה, ספירה בקפיצות לאחור ועוד. אם בתום האבחון ישנה תחושה שהמבדק לא היה מספק, אז ניתן לבצע אבחונים יותר מלאים כגון אבחון נוירוקוגניטיבי. בנוסף, ישנם אבחונים ממוחשבים כגון ה NEUROTRAX שכוללים מטלות שונות מאלו שנכללים באבחונים הידניים ויכולים להשלים את התמונה.
במה מועיל האבחון ?
האבחון מאפשר לא רק לאתר את הקשיים אלא להמליץ על תוכנית שיקום מותאמת ולהנחות כיצד להתנהל בחיי היומיום ומה יכול להביא לשיפור. חשוב לתת דוגמאות מחיי היומיום שמאפיינות בצורה יותר מדוייקת את התלונות בעת השיחה עם המאבחן. אבחון קוגניטיבי הינו הכרחי במצבים שיקומיים רבים כגון פגיעת ראש, שבץ, ניתוח מוחי וכדומה. אבחון קוגניטיבי גם חשוב בגיל השלישי במידה וחווים ירידה קוגניטיבית, קלה או משמעותית, מה שיכול להיות חלק מתהליך טבעי של הזדקנות, או שלבים מוקדמים של דמנציה. יש קשר ישיר בין יכולות קוגניטיביות וניהול חיים עצמאיים כך שחשוב לאבחן מוקדם בשביל להאט את ההידרדרות ולמעקב אחר המצב הקוגניטיבי כל כמה זמן.
האבחון עוזר לנו להבחין בין דברים שנראים דומים אך הם שונים במהותם, לדוגמא ירידה בזיכרון לטווח קצר יכולה לנבוע מירידה בקשב או מירידה בזיכרון. כמובן שניתן לבדוק את עצמנו, האם אנחנו באופן כללי יותר מוסחים לאחרונה או אם אנחנו בעיקר שוכחים. כאשר אנחנו מבצעים אבחון מרובה מטלות, יש מטלות שהן ייחודיות לקשב ומטלות שייחודיות לזיכרון. מעבר לכך, אנחנו נעקוב אחר שינויים בתפקוד מהמטלה הראשונה למטלה האחרונה כדי לבחון כיצד הקשב מתנהל לאורך זמן על מנת לשמור על רמת תפקוד ראויה. חשוב להבין אם הבעייה היא גורפת ומתבטאת במספר דברים או היא נקודתית לתחום מסויים. אם לא נעשה אבחון, לא באמת נדע.
דוגמא נוספת קשורה לתלונה רווחת בגיל השלישי, שליפת מילים. שליפה היא תהליך מורכב שמתחיל בזיהוי המשמעות, מציאת המילה, כיצד הוגים אותה מבחינה צלילית, ועד ההפקה שלה. השאלה הראשונה היא איפה נמצא הקושי, ונוכל לענות עליה באופן הבא: האם הבעיה היא בזיהוי המשמעות? במציאת מילה? או בהפקה שלה? כלומר האם אני נזכרת בדבר עצמו אבל לא מצליחה לשיים אותו, כלומר למצוא את המילה הנכונה, או האם קשה לי להיזכר בדבר עצמו? כמובן שקשוי יכול להשתנות בהתאם למטלה, כלומר האם מבקשים ממני לשיים תמונה או לחפש מילה באופן ספונטני.
למה האבחון חשוב ?
?האבחון עוזר לנו לעשות סדר בבלאגן, ולמקם דברים בצורה נכונה לאורך החיים. אחת השאלות שאבחון בא לענות עליה היא האם הבעיה מוכרת משנים קודמות או היא התעוררה לאחרונה. לדוגמא, קושי בזיהוי פנים, מה שנקרא פרוסופגנוזיה, היא תופעה שיש לה ממש עדות מוחית והיא קיימת בשכיחות של כ 2-3 אחוזים באוכלוסיה. כאשר אנחנו מרגישים איזשהו קושי במהלך החיים, באופן מודע או לא מודע אנחנו תמיד מפתחים אסטרטגיות מפצות, וכאשר נשאל, נלמד כיצד אנשים מתמודדים עם בעיה מוכרת. התועלת שבאבחון היא לא רק כדי לדעת על מה לשים את האצבע, אלא כדי להבין את הקושי באופן שעוזר לנקות רגשות שליליים ביחס לקושי. ועם זאת, אסטרטגיות ניתן לפתח בכל גיל ולא רק בגלל קושי התפתחותי או בעקבות פגיעה, ויש הרבה אסטרטגיות כיצד לזכור פנים טוב יותר.
הקשר בין אימון לאבחון
כמובן שתוכנת אימון קוגניטיבי איננה תחליף לאבחון אך היא יכולה לעזור לנו להבין במה אנחנו חווים קושי משום שהיא חושפת אותנו לתכנים מגוונים ולתרגילים שמודדים את הביצוע שלנו בתחומים שונים. מעקב אחר ביצועים באימונים בתוכנת אפקטיבייט יכול להראות לנו במה קל לנו להשתפר ואיפה אנחנו נתקעים. מחקרים מראים כי הביצועים שלנו באבחונים כמובן מושפעים מהרבה גורמים בריאותיים ורגשיים ואינם בהכרח יציבים גם כאשר אנשים בריאים. מכאן שחשוב לעקוב וגם חשוב למקם את הביצועים בתוך הקשר יותר רחב של החיים. התוצאה היא כמובן לא הדבר היחיד שחשוב ועצם האימונים עצמם משמרים ומרחיבים את אופן ההפעלה של המוח.
Morley, J. E., Morris, J. C., Berg-Weger, M., Borson, S., Carpenter, B. D., Del Campo, N., … & Vellas, B. (2015). Brain health: the importance of recognizing cognitive impairment: an IAGG consensus conference. Journal of the American Medical Directors Association, 16(9), 731-739.
