הטכנולוגיה מתגייסת לטובת המוח

כשאנו רוצים לחזק את הגוף, נפנה לאימון ספורט כמו פילאטיס, יוגה או חדר כושר. ומה לגבי חיזוק המוח? בעשורים האחרונים פותחה שיטה חדשה המאפשרת לנו בדיוק את זה: אימון קוגניטיבי לחיזוק המוח.

 

אימון קוגניטיבי הוא תירגול למוח – מעין "אימון ספורט" מוחי – המסתמך על היכולת של המוח להשתנות, כלומר להיות 'גמיש'. המוח יכול לייצר קשרים מוחיים המתאימים לנסיבות המשתנות: ככל שנחזור על פעולה מסויימת יותר פעמים, כך נחזק את הקשרים המוחיים ששייכים לאותה פעולה (לינק לכתבה על הגמישות המוחית). חוקרים בדקו איך ניתן להשתמש בגמישות המוחית בכדי לגרום למוח לשפר את ביצועיו. אם המוח מסוגל לייצר קשרים עצביים חדשים, הם שאלו, למה לא "לתפוס טרמפ" על זה? הפוטנציאל ברעיון הזה היה עצום: אם אכן ניתן לעודד את המוח ליצור קשרים חדשים לפי הצורך, אפשר לנצל זאת בכדי לשפר את תהליכי החשיבה. ואכן, חוקרים מצאו שיש תרגילים המחזקים את הקשרים בין חלקי המוח בצורה שעוזרת לנו לעבד מידע מהר יותר, וכך לחשוב ולפעול יותר מהר. במחקר שפורסם בשנת 2002 ערכו אימון קוגניטיבי ל-1400 אנשים, ומצאו שיפור ביכולותיהם לעומת אנשים שלא עברו את האימון. וזה לא נגמר בזאת: בבדיקה חוזרת של אותם אנשים כעבור 10 שנים, מצאו ממצא מדהים – לאנשים שהתאמנו עדיין היה יתרון לעומת אלו שלא התאמנו! נשמע טוב, לא?

 

איך נראה אימון קוגניטיבי

 

התירגול הקוגניטיבי מתבצע בעזרת משחקי מחשב המותאמים לפיתוח היכולות המוחיות שרוצים לאמן. בדרך כלל השחקן יושב מול המחשב למשך 10-30 דקות ומבצע מטלות הדורשות ריכוז, דיוק והחלטה מהירה. עם הזמן, כאשר השחקן משתפר במשחקים ומייצר קשרים מוחיים חדשים, רמת הקושי של המשחק תעלה על מנת להמשיך לאתגר את השחקן (אם המשחק יהיה קל מדי, לא נפיק ממנו תועלת). מחקרים מצאו כי תכניות ממוחשבות לשיפור היכולות המוחיות צריכות להיות אדפטיביות – כלומר, עליהן להיות מסוגלות להתאים את רמת הקושי של התרגילים לשחקן. אנשים שונים טובים בדברים מסויימים ומתקשים באחרים, ועל התוכנה לזהות את היכולות של השחקן ולהתאים את רמת המשחק בצורה אישית לכל אדם ואדם. היתרון של תוכנית אימון מותאמת אישית הוא שמירה על רמת קושי מאתגרת – לא קלה מדי ולא קשה מדי – שמקדמת את היכולות הדרושות וגם נותנת לשחקנים מוטיבציה להמשיך ולהתקדם בקצב האישי שלהם. 

חשוב לציין שאימון קוגניטיבי הוא לא פעולה חד פעמית של "זבנג וגרמנו". בדומה לאימון ספורט, יש להקפיד על שגרה של לפחות 3 אימונים בשבוע לאורך זמן בכדי לראות תוצאות. התמדה היא המפתח!

 

כיצד מאמנים את הזיכרון

 

זיכרון הוא לא מקשה אחת, אלא פאזל מורכב של יכולות שונות. בכל פעם שאנו זוכרים, אנו למעשה מבצעים כמה פעולות חשיבה שונות. אלו הן פעולות קוגניטיביות או תהליכים קוגניטיביים. יש כמה תהליכים קוגניטיביים שהם "אבני הבניין" של הזיכרון: קליטת מידע מהסביבה ועיבודו, החזקת המידע באופן פעיל (מה שמכונה זיכרון עבודה), "תיוק" המידע במילון המוחי שלנו (הנקרא זיכרון לטווח ארוך), ושליפת המידע כשיש בו צורך. בכדי לשפר את יכולות הזיכרון, יש לשפר את כל התהליכים הקוגניטיביים הללו – כמו שאם נשמן כל אחד מגלגלי השיניים במנגנון מכני, הוא יעבוד חלק יותר. במילים אחרות, כדי לשפר את הזיכרון, יש לעבוד על התהליכים השונים המרכיבים אותו – ועכשיו יש גם דרך לעשות את זה.

 

יש אימון זיכרון, ויש אימון זיכרון טוב

 

עד כה, עולה תמונה די מעודדת: אם נתרגל את "אבני הבניין" של הזיכרון נוכל לשפר את יכולות הזיכרון שלנו, שהן הפועל היוצא של התפקודים הקוגניטיביים שהזכרנו לעיל. אבל עולה כאן שאלה לא טריוויאלית: איך אפשר לדעת אילו תרגילים יעזרו באמת? למזלנו, תחום המשחקים הממוחשבים לשיפור תפקודי המוח – "משחקים חכמים" – לא מפסיק להתפתח. מחקר אקדמי מצד אחד וניסיון קליני מצד שני ממשיכים לקדם את התחום ולבנות משחקים יותר ויותר יעילים. ככל שהמחקר בתחום מתקדם, אנו לומדים איך הכי נכון לחזק את המוח בעזרת משחקים חכמים. בעוד שבעבר האימונים כללו תירגול בצורה מבודדת (והתמקדו ביכולת קוגניטיבית אחת בכל תרגיל), אחת התיאוריות שעלו לאחרונה היא שהמשחקים צריכים לאמן יכולות שונות בצורה משולבת. בעולם האמיתי אנחנו לא משתמשים בכישורים בצורה מבודדת, אלא יחד, כמכלול. למשל, במהלך שיחה אנו גם מקשיבים לדבריו של האדם שמולנו, גם חושבים מה לענות, וגם שמים לב לזמן וזוכרים כי עלינו ללכת בקרוב.

 

אימון הזיכרון של אפקטיבייט מתבסס על כל העקרונות הללו (ועוד רבים אחרים) במטרה להיות יעיל, מהנה ומאתגר. האימון שלנו נבנה תוך שימת דגש על פיתוח יכולות קשב וריכוז לצד קליטת מידע, עיבודו וארגונו. הוא מאפשר לשחקנים לתרגל את היכולות הללו באופן משולב, בצורה המדמה את דרישותיה של הסביבה האמיתית שלנו. לבסוף, האימון שלנו מאפשר התאמה אישית מדויקת, כאשר כל שחקן מתקדם בקצב משלו ורמת הקושי של המטלות משתנה בהתאם להצלחתו. פיתוח זה נעשה בשיתוף עם פרופ' שרית קראוס, מומחית בעלת שם עולמי ל-machine learning (למידת-מכונה).

 

התמדה באימון מסוג זה לאורך זמן יכולה להביא לשיפור לא רק במשחק עצמו, אלא גם בחיי היומיום: המוח מסוגל להשתמש ביכולות החדשות שפותחו גם בסיטואציות חדשות (תהליך הקרוי "הכללה"), כך שהיכולות המשופרות שלכם לא יהיו מוגבלות למשחק, אלא יבואו לידי ביטוי בכל תחומי החיים. 

 

אימון נעים!

 

אולי יעניין אותך גם...

מהי הזדקנות בריאה?

מאמרים עדכניים מגדירים הזדקנות בריאה (successful aging) כתהליך שנשען על שלושה מרכיבים: בריאות טובה (סיכון נמוך לסבול ממחלות), תפקוד מנטאלי ופיזי גבוה, ומעורבות אקטיבית בחיים

קרא עוד

מהי גמישות מוחית?

עד לאחרונה חוקרים האמינו שהמוח מתפתח רק במהלך הילדות וגיל ההתבגרות. האמונה הרווחת הייתה שכשאנו מגיעים לבגרות המוח מתקבע ומפסיק להתפתח, אך יש לנו חדשות

קרא עוד