קיימות מספר פעולות שיעלו לראשנו כאשר נחשוב על תרומה לזיכרון שלנו, כמו שינה טובה, פעילות חברתית, או אתגר קוגניטיבי. באופן מפתיע, גם לאסוציאציות יש תרומה לזיכרון ולקוגניציה בכלל, וזה אפילו מגובה מחקרית.
אסוציאציה הינה קשר שנוצר במוחנו כאשר המוח שלנו מחבר יחד שני פריטי מידע, כגון חתול וחלב, קפה ועוגה או אפילו הקריאה "פתוח!" והסדרה "קרובים קרובים". שני פריטי המידע נוטים להיות רלוונטים יחד באותו הקשר, ומופעלים יחד ברמה המוחית.
אסוציאציות משפרות את התפקוד שלנו ביום-יום, עוזרות לנו לדעת למה לצפות, איך לתכנן, למה לגשת וממה להימנע. חשיבה אסוציאטיבית יכולה להשפיע באופן משמעותי על ביצועים קוגניטיביים, פתרון בעיות וחשיבה
ביקורתית.
ידוע כי קיים קשר בין אסוציאטיביות לבין יכולות התפיסה שלנו. אפשר לחשוב על התפיסה כמחולקת לשתי רמות: תפיסה ברמה גבוהה, למשל המרת מידע שמתקבל בחושים לכדי זיכרון, ותפיסה ברמה נמוכה, למשל רגישות לשינויים בבהירות או בניגודי צבע.
במחקרים שנערכו בעבר, נמצאה כבר השפעה של אסוציאטיביות על תפיסה ברמה גבוהה. בנוסף, מחקר עדכני מחדש את הידע שלנו וחוקר את ההשפעה האפשרית של אסוציאטיביות גם על תפיסה ברמה נמוכה יותר. על אף שהיא נקראת "ברמה נמוכה", יש לה חשיבות רבה, שכן שיפור התפקודים הנמוכים, כמו באימון קוגניטיבי למשל, יכול להוביל לשיפור גם בתפקודים הגבוהים.
במחקר הציגו לנבדקים זוגות של תמונות קשורות (לדוג' קוף-בננה) וזוגות של תמונות שאינן קשורות (לדוג' ענבים-דגל) ובדקו איך כל סוג של צמדי תמונות (קשורות או לא קשורות) משפיע על הצלחתם של הנבדקים במטלות הקשורות לתפיסה "ברמה נמוכה". ההצגה של התמונות הקשורות למעשה עוררה אצל הנבדקים מצב של חשיבה אסוציאטיבית. בכל המטלות התפיסתיות, הנבדקים הצליחו יותר, והיו מהירים יותר, כאשר לפני המטלה הופיעו תמונות בעלות קשר אסוציאטיבי ברור.
ההסבר לכך הוא שכל תמונה מפעילה אצלנו במוח ידע קודם שקשור אליה. לכן, אם מציגים לנו שתי תמונות הקשורות אחת לשנייה, התמונה השנייה כבר "הופעלה" אוטומטית במוח על ידי התמונה הראשונה. דבר זה עזר לנבדקים לבצע את המטלה בלי להתעכב על ניסיון למצוא קשר בין התמונות. לעומת זאת, בהצגה של תמונות שאינן קשורות, התמונה השנייה לא תאמה למידע שהתמונה הראשונה הפעילה במוח. הנבדקים המשיכו לחפש קשר בין שתי התמונות, וכתוצאה מכך הצטמצמו המשאבים הקוגניטיביים הזמינים להם עבור המטלה שנדרשו לבצע.
נראה שכאשר איננו מוצאים אסוציאטיביות בעולם שסביבנו, אנו נוטים להמשיך ולנסות לחפש בכל זאת קישור בין הדברים. עומס קוגניטיבי הנובע מחיפוש האסוציאטיביות, פוגע בביצועים הקשורים לתפיסה בכך שהוא מפחית את המשאבים הקוגניטיביים הזמינים לנו.הקשרים האסוציאטיביים נוצרים לרוב באופן אוטומטי. היכולת הזו הכרחית לתהליכי הזיכרון, משום שהמידע בזיכרון לטווח ארוך נשמר באמצעות קישורו לידע קודם. אימון היכולת ליצירת קישורים אסוציאטיביים היא אחת הדרכים לשפר את יכולת השליפה מהזיכרון.
לסיכום, יצירת אסוציאציות הינה פעולה חיונית במיוחד לתפקוד הקוגניציה והזיכרון בפרט. ניתן לייצר קשרים אסוציאטיביים גם בצורה יזומה, כלומר לחבר שני מושגים יחדיו באופן מכוון. מכיוון שהמוח רגיל לעבוד עם אסוציאציות, יצירת אסוציאציות מלאכותיות מסוג זה יכולה לשמש אותנו לתמיכה בזיכרון ביום-יום.
הכתבה מאת: רוני לוסטיגמן, מנתחת נתונים קוגניטיביים וחברה בצוות המחקר של אפקטיבייט.
לינק למאמר שמוזכר: https://www.nature.com/articles/s41599-020-00577-w
