כימו בריין – איך טיפולים כימותרפיים משפיעים על המוח, ומה אפשר לעשות עם זה?

מה זה כימו-בריין?

על פי המכון הלאומי לסרטן בארצות הברית, מיליוני אנשים החלימו מסרטן וזוכים לאריכות ימים. בשל כך, מחקרים רבים בוחנים מהן תופעות הלוואי ארוכות הטווח של הסרטן והטיפולים בו. אחת מאותן תופעות לוואי היא פגיעה קוגניטיבית שמופיעה לפני, במהלך או לאחר הטיפולים ויכולה להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים והתפקוד. בשנים האחרונות ישנה דרישה מצד מומחים לנהל מעקב קוגניטיבי ולתת מענה לפגיעות קוגניטיביות כחלק מתכנית טיפול אונקולוגית מקיפה. 

 

מוח כימותרפי/Chemo Brain הוא מונח שהוצג ב 2012 ע"י ד"ר טים האלס ושותפיו כדי לתאר בעיות קוגנטיביות שעלולות להתרחש במהלך הטיפול בסרטן ולאחריו. מחלימים מסרטן מתארים ירידה ביכולות הריכוז והזיכרון, ירידה במהירות עיבוד המידע, מחשבה מעורפלת וקושי בשליפת מילים. בעיות אלו יכולות להופיע גם אצל מחלימים שלא עברו טיפולים כימותרפיים אלא טופלו באמצעות הורמונים, קרינה או ניתוח. 

 

החוקרים עדיין מנסים להבין את האופן והמידה שבהם כימותרפיה משפיעה על המוח. למרות שמרבית התרופות הכימותרפיות אינן עוברות את מחסום דם מוח, שתפקידו לסנן את הדם שנכנס למערכת העצבים על מנת לנטרל השפעות מזיקות, לחלק מן התרופות הכימותרפיות יש השפעות ישירות על המוח. כמו כן, לטענת ד"ר האלס מרבית התרופות הכימותרפיות משפיעות באופן כזה או אחר על ה DNA והשפעות אלו עלולות להוביל לשינויים מוחיים. 

 

עד כמה זה נפוץ?

אנשים רבים חווים קשיים קוגניטיביים במהלך הטיפול בסרטן. יש לכך סיבות רבות מעבר לתרופות הכימותרפיות: הסרטן עצמו, עייפות, חולשה חיסונית, אנמיה, חסך תזונתי, שינויים הרומונליים, כאבים, נטילת משככי כאב ותרופות הרגעה וכו'. בנוסף, ישנם גורמי סיכון שתורמים לירידה הקוגניטיבית במטופלים כגון גיל, מחלות רקע (כגון מחלות לב, לחץ דם, סכרת), ומצבים נפשיים כגון חרדה ודיכאון.    

 

לפי דר' טים האלס, לרוב ישנה ההתאוששות קוגניטיבית איטית בסיום הטיפולים כאשר כשנה מתום הטיפולים כ 75 אחוז מהמחלימים מדווחים כי התפקוד הקוגניטיבי שלהם שב למצב תקין. אם זאת, ישנם מחלימים רבים שתפקודם הקוגניטיבי לא חוזר למה שהיה לפני שאובחן הסרטן. פגיעה זו יכולה להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים של האדם, על יכולתו לחזור לעבודה, על תפוקת עבודתו, על יכולתו להשלים את לימודיו ועוד. 

 

מה אפשר לעשות?

חשוב לעדכן את הרופא המטפל ולשתף את סביבתנו הקרובה בתחושות הללו. ניתן לקבל עזרה ולסגל דרכים חדשות להתמודד עם הקשיים החדשים שנחווים. מבחינה טיפולית, התמודדות הנפוצה כיום עם "כימו-בריין" נשענת בעיקר על פעילות גופנית, מדיטציה, ושיקום קוגניטיבי. 

 

  • פעילות גופנית כגון הליכה יכולה לשפר את זרימת הדם למוח ולעודד התחדשות עצבית, ובכך לשפר את מהירות העיבוד והחשיבה. פעילויות שגרתיות כגון גינון, עבודות מלאכה, וטיפול בחיות מחמד יכולות לסייע בשיפור הריכוז. 

 

  • מדיטציה היא תרגול יומיומי של נשימות, תנועה מודעת, או ישיבה מודעת, שעוזרת לאזן ולהרגיע את המערכת העצבית, משפרת את הריכוז, וגם מאפשרת הפעלה יותר מסונכרת של המוח.  

 

  • שיקום קוגניטיבי מלמד אותנו לשפר יכולות קוגניטיביות באמצעות הבנה כיצד המוח עובד, פיתוח דרכי למידה חדשות, שימוש באסטרטגיות ובעזרים, ואימון ותרגול של יכולות שבהם אנו מתקשים. בדומה לשיקום פיזיותרפי לאחר פציעה גופנית, השיקום הקוגניטיבי עוזר למוח להחלים. ניתן לפנות לנוירופסיכולוגים או למרפאים בעיסוק לקבלת ליווי וכלים, אבל יש גם דברים שאפשר לעשות בצורה עצמאית בבית, לדוגמא אימון קוגניטיבי ממוחשב. 

 

מה זה אימון קוגניטיבי ממוחשב?

חברת אפקטיבייט, בשיתוף נוירופסיכולוגים ומומחים לחקר המוח, פיתחה תוכנה לאימון קוגנטיבי. באמצעות תוכנית אימונים מיוחדת ניתן לתרגל מיומנויות קוגניטיביות, ללמוד אסטרטגיות חדשות, ולעבוד על חיזוק יכולות הזיכרון, הריכוז והחשיבה. האימון על התוכנה מתבצע על מחשב או טבלאט בתדירות הרצויה בסביבה הביתית. אימון קוגניטיבי ממוחשב שפותח בקפידה הוא תוכנית עבודה לכל דבר. באפקטיבייט אין אפשרות לעשות רק תרגילים שאנחנו אוהבים ולהזניח את מה שפחות כיף לנו או מה שיותר קשה לנו. באפקטיבייט אנו מציעים אימון של כ 15 דקות שכולל בתוכו מספר תרגילים בתחומים שונים וברמות שונות ושיעורים שמלמדים טכניקות לשיפור מיומנויות שנשחקו. 

 

מקורות

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3675678/

אולי יעניין אותך גם...

הכירו את הזיכרון שלכם

איך זיכרון נולד? היכולת שלנו לייצר זכרונות חדשים ולהשתמש בהם היא הרבה יותר מורכבת מכפי שחושבים. תהליך יצירתו של זיכרון חדש והשימוש בו לאחר מכן

קרא עוד