שמירה על עצמאות תפקודית היא בראש סדר העדיפויות עבור מבוגרים ולכן זה חשוב להבין אילו גורמים תורמים לתפקוד יומיומי טוב יותר. אנשים מבוגרים נבדלים משמעותית אחד מהשני באופן שבו ירידה תפקודית מתרחשת בגיל השלישי. אכן, אצל חלקנו ישנה יציבות יחסית לאורך שנים רבות ואילו אצל אחרים יכולה להתרחש הידרדרות חדה ומהירה. בעוד תפקודים קוגניטיביים משפיעים באופן ישיר ומשמעותי על תפקוד יומיומי, גורמים שונים משפיעים על רמת התפקוד והסיבות להבדלים הגדולים בין אנשים עדיין לא ידועות במלואן.
מהן אסטרטגיות פיצויי ומה מטרתן ?
חוקרים משערים כי רמת התפקוד היומיומי של מבוגרים תלויה במידה שבה הם פיתחו אסטרטגיות פיצוי כדי לסייע בהפחתת ההשפעה של ירידה קוגניטיבית שמתרחשת באופן טבעי עם הגיל.
כדי לפתח יכולות פיצוי, צריך ללמוד אילו משאבים יש לנו, וכיצד אנחנו מתאימים אותם לסביבת החיים שלנו על מנת להשיג, לשמור ולהגביר תפקוד עצמאי. אסטרטגיות הן טכניקות ושיטות שאנחנו מפתחים או לומדים, שעוזרות לנו בביצוע פעולות בצורה יותר יעילה, מהירה, מדויקת, ועקבית. רובינו מפתחים אסטרטגיות באופן לא מודע, תוך כדי רכישת מיומנות חדשה או התמודדות עם אתגר, כאשר השאלה שנשאלת היא "מה השיטה לעשות את זה הכי מהר וטוב". לפעמים אסטרטגיות ישמשו אותנו לפצות על קושי מסוים, או לעקוף יכולת שאבדנו, באופן זמני או קבוע, כדי להגיע למטרה, קצת כמו שימוש בקביים אחרי פציעה.
ישנו מגוון רחב של אסטרטגיות ואפשר לחלק אותן לסוגים שונים. חלקן כוללות שימוש בכלים חיצוניים, למשל כמו יומן ותזכורות לארגון השבוע ולביצוע משימות. חלקן כוללות שימוש בכלים פנימיים, כמו לייצר לעצמנו סיפור דרך כשאנחנו רוצים לזכור איך להגיע לכתובת מסוימת. אפשר לחלק אסטרטגיות גם לפי התחום בו הן עוזרות לנו –לימודים, ביצוע משימות או תכנון טיולים – וגם לפי התחומים הקוגניטיביים אליהן הן קשורות, כגון קשב, זיכרון או פתרון בעיות. מה שחשוב לדעת הוא שככל שיש לנו יותר אסטרטגיות, אנחנו יותר ערים לעצמינו, אנחנו נדע לזהות שקשה לנו, אנחנו יותר גמישים, וכנראה שנדע להתמודד גם אם נדמה ש ברגע הראשון אין לנו פתרון.
Memory Compensation Questionnaire (MCQ)
ביקסון ושותפים פרסמו ב 2001 כלי דיווח עצמי אמין ומקיף שנקרא:
Memory Compensation Questionnaire כדי למדוד את אופן והיקף השימוש באסטרטגיות פיצוי לירידה בזיכרון במבוגרים. ל MCQ יש מספר יתרונות משום שהוא כולל שאלות מבחינות בין קשיים אמיתיים בזיכרון בחיי היומיום ותחושות סובייקטיביות לגבי תפקודי זיכרון. לדוגמא, קושי בזיכרון הינו – במהלך שיחה, היה לך קושי לחשוב על מילה ספציפית שאתה רוצה לומר -בעוד שתחושה לגבי זיכרון הינה – הזיכרון שלי גרוע יותר מאשר של רוב האנשים בגילי. בנוסף, השאלון מודד אסטרטגיות פיצוי לבעיות זיכרון באופן נרחב ומגוון, כגון – רשמת במחברת או יומן דברים שאתה רוצה לזכור.
כאשר אנחנו מתקשים במשהו, באופן אוטומטי נתחיל לחשוב על דרכים שונות להקל על עצמנו ועל אופנים שונים בהם ניתן להתמודד עם הקושי כדי לשמור על רמת ביצוע גבוהה. מכיוון שיש אסטרטגיות רבות, חשוב לדעת באיזו אסטרטגיה לבחור, אבל לצורך כך צריך לזהות מהו הקושי. האם הקושי חיצוני? לדוגמא יש יותר פריטים ברשימה, יש לנו פחות זמן להגיב.
האם הקושי הוא פנימי? קשה לנו להתרכז כרגע, לא שמענו טוב מה נאמר. כשנדע מה מקור הקושי נוכל להתאים את האסטרטגיה הטובה ביותר. התהליך של זיהוי הקושי שלנו, התאמת האסטרטגיה והשימוש בה, כמו כל דבר, הוא תהליך הדורש יישום ותרגול.
למה כדאי להשתמש באסטרטגיות
מחקרים מראים כי יש קשר משמעותי בין שימוש באסטרטגיות פיצוי ורמות תפקוד גבוהות בחיי היומיום בקרב מבוגרים. לשם כך, האימונים באפקטיבייט חושפים אותנו לאסטרטגיות שונות ומבקשים מאיתנו לתרגל אותם באמצעות תרגילים יחודיים כגון 'סופר סבתא' או 'פורטרט'. לעיתים, אנחנו נשאלים לגבי האופן שבו ביצענו את האימון, לדוגמא מה עזר לנו להצליח בתרגיל מסוים? אנחנו נלמד להיות יותר רגישים לאופן שבו אנחנו פועלים כשנתחיל לשים לב שצריך לפעמים לשנות אסטרטגיות כאשר הרמות עולות, כלומר לא תמיד מה שעזר לנו משלבים מוקדמים, עדיין עוזר לנו בשלבים מתקדמים, ויתכן שנצטרך למצוא שיטה חדשה. אסטרטגיה היא חוכמה שכדאי לנו להטמיע באימון ובעיקר בחיים -צידה חשובה לדרך !
Tomaszewski Farias, S., Schmitter-Edgecombe, M., Weakley, A., Harvey, D., Denny, K.G., Barba, C., Gravano, J.T., Giovannetti, T. and Willis, S. (2018). Compensation strategies in older adults: association with cognition and everyday function. American Journal of Alzheimer's Disease & Other Dementias, 33(3), 184-191.Dixon, R. A., de Frias, C., & Ba ̈ckman, L. (2001). Characteristics of self-reported memory compensation in older adults. Journal of Clinical and Experimental Neuropsychology, 23, 650–661.
