כשאנחנו חושבים על זיכרון, הרבה פעמים האסוציאציה היא לזיכרון של חוויות מהילדות, או של טיול שיצאנו אליו, או לחליפין לזיכרון של מידע כמו שמות של אנשים חשובים לנו, או תאריכים משמעותיים. אולם זיכרונות אלה הם כולם מסוג מסוים – זיכרון טווח ארוך.
זיכרון טווח ארוך כולל את הקידוד, אחסון ושליפה של פריטי מידע שעות, ימים ואף שנים לאחר שלמדנו אותם במקור. גם היכולת לזכור נושא שעלה בשיחה לפני כמה דקות ולחזור אליו, וגם היכולת לזכור את חיית המחמד הראשונה שלנו, שתיהן תלויות בזיכרון טווח ארוך. אבל מה קורה עם מידע חדש בזמן אמת? או מידע שנחוץ לנו רק לפרקי זמן קצרים?
לצרכים אלו, ולשימוש שוטף ומידי, רכיב זיכרון משמעותי הוא זיכרון לטווח קצר, שנחוץ לנו בכל מצב בו אנחנו צרכים להחזיק מידע לפרקי זמן קצרים. מידע בזיכרון קצר טווח זמין לנו לשימוש מידי, אך מוחזק בו לפרקי זמן קצרים מאוד של כ-20 שניות. בשביל לשמור על מידע זה מוחזק במערכת, אנחנו צריכים לחזור ולשנן אותו בצורה אקטיבית, וכך למנוע ממנו להישכח.
הגישה המודרנית לזיכרון קצר מועד אשר היא הרווחת במחקר כיום – מחליפה את הזיכרון קצר המועד במושג זיכרון עבודה.
גישה זו מגדירה את זיכרון העבודה כמערכת עם קיבולת מוגבלת, המשמשת לאחסון זמני ומניפולציה של מידע. מה זה אומר בעצם?
- קיבולת מוגבלת – זיכרון העבודה שלנו יכול להחזיק מספר מוגבל של פריטים. מספר הפריטים משתנה מאדם לאדם, וההערכה הרווחת במחקר כיום עומדת על קיבולת של כ-7 פריטים בלבד שניתן להחזיק בזיכרון העבודה ברגע נתון, כאשר יש שונות בין אנשים.
- אחסון זמני – ללא חזרה על התוכן, הפריטים בזיכרון העבודה ידעכו באופן טבעי תוך 10-20 שניות.
- מניפולציה של מידע – זיכרון העבודה ממלא תפקיד חשוב בתהליכי מחשבה ופתרון בעיות. כאשר אנחנו מנסים לפתור בעיות באופן מודע, אנו משתמשים לרוב בזיכרון העבודה כדי לאחסן חלקים רלוונטיים מהבעיה בשילוב עם מידע המאוחסן בזיכרון לטווח ארוך.
זיכרון לטווח קצר הוא קריטי לתפקוד היום יומי שלנו ואנחנו משתמשים בו למגוון משימות. חשבו למשל בהתחברות למערכות הדורשות הזנת קוד זיהוי הנשלח בסמס, אנחנו צריכים להשתמש בזיכרון העבודה כדי להחזיק את הקוד באופן זמני. בפתרון בעיות מתמטיות בראש אנחנו משתמשים בזיכרון העבודה כדי להחזיק את המספרים זמנית ולבצע עליהם מניפולציה.
אותו הדבר קורה כשאנחנו מבשלים תוך הסתמכות על מתכון, ארגון לוח הזמנים שלנו בראש, אריזת תיק – זיכרון עבודה מעורב כמעט בכל פעולה ומחשבה שלנו. הוא קריטי גם לעיבוד שפה, מעקב אחרי שיחה וקריאת טקסטים.
לצד החשיבות הגדולה של זיכרון העבודה לתפקוד התקין שלנו, יכולת זו נמנית בין התפקודים הקוגניטיביים המשתנים ודועכים עם ההזדקנות. הרכיב שהכי מושפע מהתבגרות בזיכרון העבודה היא הקיבולת שלו. עם הגיל הקיבולת של זיכרון העבודה יורדת: מתחת לגיל 60, קיבולת זיכרון העבודה הממוצעת עומדת על כ-7 פריטים, אך מבוגרים מעל גיל 60 יכולים בממוצע להחזיק פריט אחד פחות.
הירידה הזו בקיבולת היא טבעית ונורמלית כחלק מההזדקנות שלנו, ולמעט ממנה קיבולת זיכרון העבודה שלנו נשארת קבועה כל חיינו הבוגרים. קיבולת זיכרון העבודה שלנו נקבעת על ידי שילוב של גורמים גנטיים והתפתחותיים, ולא ניתן לאמן, לשפר או להגדיל אותה! אך למרות זאת, ירידת הקיבולת עם הגיל אינה גזירת גורל.
קראו גם: איך לשפר את הזיכרון – שיטות מומלצות
מה זה צ'אנקינג?
איך לשפר את הזיכרון לטווח קצר? ובכן, למרות שלא ניתן להגדיל את הקיבולת שלנו, אנחנו כן יכולים ללמוד להשתמש בה בצורה יותר יעילה – על ידי שימוש באסטרטגיות זיכרון שונות אפשר לנצל את הקיבולת שלנו בצורה טובה יותר. לשימוש יותר יעיל בקיבולת זיכרון העבודה שלנו אפשר לבצע צ'אנקינג (chunking), שזה איחוד של פריטים בודדים לקבוצות בעלות משמעות.
כך למשל אם יוצג לכם רצף הספרות 664843734153, לא תוכלו לזכור אותו כפי שהוא, מאחר והוא ארוך מקיבולת זיכרון העבודה הממוצעת. בצ'אנקינג אפשר לחלק את הרצף לספרות: 664, 843, 734, ו-153. כך רצף של 12 מספרים תופס בפועל 4 מקומות בזיכרון העבודה, מה שמאפשר לנו לשמור את אותם נתונים תוך שימוש בפחות משאבי זיכרון.
לצד צ'אנקינג, קיימות אסטרטגיות שונות לניצול מיטבי של משאבי זיכרון העבודה שלנו עבור שיפור זיכרון לטווח קצר (שיפור זיכרון עבודה). תוכנית האימון של אפקטיבייט, לצד אימונים ייעודיים ליכולות קוגניטיביות שונות, שמה דגש גם על הקניית אסטרטגיות מבוססות מחקר התורמות לשימוש יעיל יותר בזיכרון העבודה בחיי היום יום שלנו.
תכנית האימון כוללת שיעורים והרצאות להיכרות עם אסטרטגיות זיכרון שונות, לצד אימונים לתרגול ויישום האסטרטגיות הללו. זיכרון עבודה הוא משמעותי מאוד לתפקוד הקוגניטיבי התקין שלנו בחיי היום יום, ושימוש יעיל ונכון בו הוא חשוב מאוד לבריאות הקוגניטיבית שלנו.
