מחקרים מהשנים האחרונות בוחנים את יעילותה של התערבות מערכתית לשימור בריאות קוגניטיבית במבוגרים עם רמת סיכון לדמנציה.
התערבות מערכתית כוללת תזונה, אימון גופני, מעקב אחר מחלות רקע כרוניות, ואימון קוגניטיבי. כאשר רמת סיכון להתפתחות דמנציה מחושבת כציון שלוקח בחשבון הרבה מעבר לגנטיקה וסוכם השפעה של משתנים רבים ומגוונים כגון גיל, שנות השכלה, מגדר, לחץ דם, כולסטרול, סכרת ומשקל גוף.
ידוע כי בין משתנים שמגנים עלינו כגון השכלה, לבין משתנים שהם בלתי ניתנים לתפעול כגון גיל, יש לנו אפשרות עצומה להשפיע. הנחת היסוד היא שכ 50% מהמשתנים ניתנים לניטור והתערבות, בין השאר באמצעות טיפול מוקפד ושינויים באורח חיים.
התערבות מערכתית
מחקר ענק מפינלנד (Finger Study) בדק את השפעה של התערבות מערכתית במשך שנתיים על קבוצה של כ 1300 אנשים בגילאי 60 ומעלה. לכל המשתתפים הייתה רמת סיכון בינונית לדמנציה. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות, קבוצת המחקר שקיבלה פרוטוקול המשלב תזונה, אימון גופני, מעקב אחר מחלות רקע כרוניות, ואימון קוגניטיבי, וקבוצת ביקורת שכללה רק מעקב אחר מחלות רקע כרוניות, לרבות כולוסטרול, סוכר ולחץ דם. שתי הקבוצות עברו מבחנים קוגניטיביים רבים בתחילת המחקר, לאחר שנה, ובתום המחקר לאחר שנתיים. נמצא כי בשתי הקבוצות לא חלה ירידה ואף הייתה הטבה במהלך השנתיים האלו, מה שמתפרש כבשורה מאד חיובית שכן מעקב וטיפול מיטבי אחר מחלות רקע כרוניות הצליח לשמור ואף לשפר תפקוד קוגניטיבי. קבוצת המחקר הראתה שיפור יותר גדול במיוחד במבחנים שמודדים מהירות עיבוד ותפקודים ניהוליים.
התערבות מערכתית למניעת דמנציה מתחילה מאמצע החיים ומשתנה בהתאם לגיל ויש לה חלונות זמן אידיאליים להתערבות.
לדוגמא, בגילאים יותר צעירים חשוב לטפל בסכרת, דכאון ובעיות שינה, ואילו בשנים יותר מאוחרות חשוב לטפל בתת משקל, מחסור ביציאה מהבית, ירידה בשמיעה וראייה, ומניעת נפילות.
אנחנו יודעים שתהליכי זקנה אינם קורים לפתע עת היציאה לפנסיה אלא הם ביטוי של תהליכים ביולוגיים שמתחילים להתרחש מאמצע שנות ה 30 ומושפעים מאד מהעתודה המוחית שאיתה הגענו לעולם.
בנוסף, גדלה ההבנה כי הצרכים הבריאותיים משתנים עם הגיל וכי חשוב ללמוד את הצרכים של הגיל השלישי והרביעי בפרט, בשל עלייה מתמדת בתוחלת החיים.
ואכן, ישנו שוק טכנולוגי הולך וגדל שכל מטרתו הוא פיתוח מענה מתוחכם לצרכים של הגיל המבוגר.
מהי דמנציה?
דמנציה נובעת ממחלות שונות, כאשר מחלת האלצהיימר היא הרווחת ביותר (כ 70% מהמקרים). סוגים שונים של דמנציה מאופיינים בתהליך פתולוגי שונה ובמוקדים פתולוגיים שונים, לדוגמא דמנציה פרונטו-טמפורלית (FTD) תתאפיין בפגיעה שפתית ובשינויים משמעותיים באישיות משלבים מוקדמים יותר של המחלה.
ע"פ ד"ר ברדסן קיימים סוגים שונים של אלצהיימר כאשר בניהם יש גורמים משותפים, לדוגמא גנטיקה ופתולוגיה מוחית שקשורה בצבירת חלבונים בתאי המוח ומחוץ להם, ואילו מאפיינים חיסוניים כגון דלקתיות, מאפיינים מטבוליים כגון אינסולין או מאפיינים הקשורים לרעלים. ד"ר ברדסן פרסם מספר מקרים בהם הצליח להפוך לאחור את התהליך הדמנטי באמצעות התערבות מערכתית מותאמת לסוג המקרה. זה בודאי אינו נכון לכלל המקרים, אבל ההסתכלות המערכתית וההתאמה לצרכים הפרטניים של המטופל מתגלה כמפתח חשוב להתמודדות מניעתית וטיפולית.
חשוב לציין כי בריאות מוחית היא הרבה מעבר למוח, כלומר, אם המוח שלנו מתנהל באופן מיטבי, אנחנו גם שומרים על בריאותינו, עושים בדיקות, לוקחים תרופות, שומרים על רמת פעילות טובה ועל חיי חברה. ברגע שאנחנו מתנהלים פחות טוב, התפקוד שלנו יורד, אנחנו פחות מסוגלים לדאוג לבריאותינו ואנחנו פחות פעילים. הדברים קשורים אחד בשני. חשוב לשמור על מצב מיטבי בכל תחומי החיים, כגון שינה, תזונה, פעילות גופנית, בריאות כללית והפעלת המוח. היכולת שלנו להשפיע על חיינו בגילאים מבוגרים דורשת אחריות גדולה מצד כל אחד מאיתנו וזה מתחיל בשאלה – מה מוזנח בחיינו ? מה לא מאוזן בחיינו? האם אנחנו ממעטים לנוע? האם אנחנו מתעצלים לצאת מהבית? האם אנחנו אוכלים באופן לא תואם? האם אנחנו דוחים החלפת משקפים או רכישת מכשירי שמיעה? האם אנחנו מחפפים בבדיקות? האם אנחנו נמנעים מלראות רופא ושוכחים לקחת תרופות? האם אנחנו בודדים?
ובתוך כל זה יש גם את המוח. ומה לגבי המוח? ובכן, אם אנחנו מרגישים שאנחנו לא מאמצים מספיק את המוח, שאנחנו מתפקדים פחות טוב, ושאנחנו מתקשים ללמוד דברים חדשים, זה הזמן לעצור ולתכנן מסלול מחדש. מתחילים מההתחלה – קודם כל מפנים למוח זמן משלו, מחזקים את היכולת שלנו להתרכז, מאריכים את זמן הפעילות המוחית היומיומית כגון קריאה, סודוקו, תרגול שפה, והכי חשוב, מתרגלים בתוכנה של אפקטיבייט שדוחפת אותנו כל הזמן להשתפר ומנסים ליישם את האסטרטגיות בחיי היומיום שלנו: כך נכיר את עצמינו טוב יותר, נעקוב אחר התפקוד שלנו מקרוב ונכין את עצמינו לעתיד.
Ngandu, Tiia, et al. "A 2 year multidomain intervention of diet, exercise, cognitive training, and vascular risk monitoring versus control to prevent cognitive decline in at-risk elderly people (FINGER): a randomised controlled trial." The Lancet 385.9984 (2015): 2255-2263.
Bredesen, Dale. The end of Alzheimer's: The first program to prevent and reverse cognitive decline. Penguin, 2017.
