זיכרון הוא היכולת לשמר ולשחזר מידע שלמדנו או חווינו. זכרון מבוסס על עקרון של למידה, שהיא כמובן מחייבת את האפשרות של המוח להשתנות בעקבות החוויה. על אף שהזכרונות שלנו נמצאים במוח היכן שהם מעובדים, כלומר הם פרושים על פני הרבה אזורים מוחיים, זיכרונות נוצרים על ידי ההיפוקמפוס שמסנכרן וקושר בין חלקי מידע עצבי על פי הכלל הבא: מה שמתרחש ביחד, נקשר ביחד.
זיכרון הוא קודם כל צורך אבולוציוני, כיצד נשרוד אם לא נזכור למי לא לחבור ולאן לא ללכת. ואכן, אנחנו זוכרים יותר טוב במצבי הישרדות מכיוון שהמידע הזה שומר עלינו מפני סכנות. לרוב המידע הזה מלווה בחוויה גופנית ורגשית חזקה ואף משמש אותנו בתכנון העתיד. לפניכם מדריך בנושא סוגי זיכרון ואופן פעולתם.
הכירו את המוצר שלנו – תוכנה לשיפור הזיכרון מבית Effectivate >>
מהו הזיכרון?
זיכרון הוא תוצר של שלושה שלבים: קידוד, אחסון, ושליפה. כמובן שאיננו זוכרים את כל המידע שנחשפנו אליו גם אם הוא עבר עיבוד וקודד. בנוסף, חלק מהלמידה שלנו מתרחשת באופן לא מודע. כמה נשאר במוח ממה שאנחנו לא זוכרים? זאת שאלה מצויינת!
חוקרים מדווחים שמצב של שכחה אינו זהה למצב שקדם לזיכרון, כלומר משהו נשאר גם אם הוא לא נזכר באופן מודע. בנוסף, חשוב לדעת שאנחנו לא זוכרים מידע בצורה אובייקטיבית. זיכרון מאד מושפע מהקשר, כלומר ככל שהחוויה יותר עשירה מבחינה חושית, לדוגמא מערבת את חוש הריח, היא יותר חזקה מבחינת זכרון. מנגד, חוויות המתרחשות באינטרנט מייצרות זכרונות הרבה יותר דלים.
סוגי זיכרון
ישנם סוגים שונים של זיכרון:
- זיכרון אפיזודי קשור באירוע מסויים, בזמן מסויים ועם אדם מסויים, לדוגמא, בקיץ שעבר היינו בחתונה של הבת של רותי ומשה באחוזה בבולגריה.
- זיכרון סמנטי, קשור במידע על העולם, כלומר מידע ללא הקשר שמתנהג כמו סוג של אנציקלופדיה, לדוגמא בולגריה היא מדינה בלקנית ביבשת אירופה ובירתה סופיה.זיכרון סמנטי יותר חסין כי לרוב נחשפנו אליו מספר פעמים במהלך החיים.
לעומתו, זיכרון אפיזודי נפגע בקלות מכיוון שהוא זיכרון חד פעמי ותלוי בעיקר בהקשר. כל מידע מלווה בידע הקשרי שמשחק תפקיד חשוב בזיכרון שלנו. דוגמא נפוצה היא שקשה לנו לזכור מישהו שמופיע בהקשר אחר ממה שאנחנו רגילים אליו כמו לראות חבר מהמילואים מופיע פתאום במשרד. במילים אחרות, שינוי ההקשר מקשה עלינו לזכור, ושימוש בהקשר עוזר לנו לזכור.
למה יש פרטים שאנו זוכרים כל הזמן וכאלו שלא?
זיכרונות נבדלים אלו מאלו ביחס לכמה חשוב לנו לזכור את המידע. ישנו זיכרון ארעי, כלומר מידע שנשתמש בו באופן מיידי לביצוע פעולה, כמו לדוגמא קוד שנשלח אלינו ב SMS כדי להיכנס לאתר של ביטוח לאומי.
מצד שני, ישנו זיכרון איפסון המורכב ממידע שחשוב לנו לשמור לבאות.
זיכרון הוא גם פרוספקטיבי ולא רק רטרוספקטיבי, כלומר זיכרון עוזר לנו לתכנן קדימה ולדמיין את העתיד. כשאנחנו לומדים חומר חדש שנזדקק לו במבחן או בעבודה, אופן הלמידה, השינון והחיזוק של המידע משפיעים על הנגישות שלו.
בתקופות לימודים מומחים מייעצים לנו לישון טוב בלילה, או אפילו לעשות מנוחת צהריים. לא סתם אומרים, אני אשן על זה בלילה, שכן המוח עובד בלילה כדי לנקות את עצמו ולחזק זכרונות שנוצרו במהלך היום.
הזיכרון שלנו הוא דינמי. כל פעם שאנחנו שולפים מידע, אנחנו למעשה עורכים אותו מחדש וכאשר אנחנו מנסים לשחזר זיכרון אנחנו משפיעים עליו באופן לא מודע בהתאם לנסיבות. לדוגמא כאשר התרחש אירוע חשוב כמו הפיגוע במגדלי התאומים, אנשים הכניסו לזכרון האישי שלהם מידע שהם נחשפו אליו בחדשות.
כלומר, הזיכרון האישי הושפע מהקולקטיבי שמשותף לאנשים השייכים לאותה תרבות או שבט. החל משנות ה 70 חוקרי זיכרון הראו שניתן להשפיע על האופן שבו אנשים זוכרים מידע באופנים שונים וזה כמובן משתנה בין אנשים בהתאם לכמה הם ניתנים להשפעה (סוגסטיה). הגמישות שלו מעלה שאלות אתיות נוקבות בנוגע לסוגיות משפטיות, כגון התוקף של עדות ראייה.
אובדן זיכרון ומשמעויותיו
אנחנו מאד רגישים לאובדן זכרון משום שהוא מתקשר לזהות שלנו, מאיפה באנו, מי היינו ומי אנחנו כיום. במילים אחרות, האני זה סך החוויות והמידע שצברתי במהלך החיים.
אחד הדברים הקשים שאנחנו רואים במחלות הקשורות לירידה בזיכרון הוא שהאדם אינו מזהה את עצמו. אנשים עם פגיעת זכרון מתקשים לא רק לזכור את העבר אלא גם לדמיין את העתיד מכיוון שזיכרון מאפשר לנו לנוע בציר הזמן אחורה וקדימה. מטפלים שעובדים עם חולי אלצהיימר מבקשים לייצר איים של זיכרון באמצעות תמונות, קולות, מוזיקה, וריחות, שיש להם משמעות אישית עמוקה והם יכולים להזכיר לאדם את עצמו.
עם הגיל ובעיקר בעקבות תהליכים של האטה וצמצום באופני השימוש במוח, אנשים מדווחים על ירידה בזיכרון שלרוב מתבטאת במספר תלונות. קושי ללמוד משהו חדש, קושי עם ריבוי משימות, קושי לזכור שמות, מספרים ופגישות, קושי לתכנן משימות.
חיזוק הזיכרון
חשוב לדעת שבכל גיל ניתן לבצע פעולות אשר יתמכו בזיכרון ויובילו לחיזוק הרבדים החלשים ולשימור הרבדים החזקים. חשוב לציין שזה כמובן אינו דבר שקורה מעצמו ודורש הבנה של מבנה הזיכרון ואופן הפעולה שלו ומעורבות אקטיבית המבוססת על מאמץ ותרגול.
התפקוד שלנו יכול להשתפר באמצעות קבלת כלים לניהול מידע, טיפים כיצד לארגן מידע יותר טוב על מנת שיהיה קל לגשת אליו בעת הצורך וגם לדעת מתי לשחרר ולתת לזיכרון להופיע.
ומה לגבי מידע מאד ישן? מחקרים על זיכרון ומחקרים על אימון קוגניטיבי לשיפור הזיכרון אינם מתייחסים למידע מאד ישן, לדוגמא מה שנלמד באוניברסיטה מלפני 40 שנה ולא היה בו שימוש בשנים האחרונות.
לרוב, המיקוד הוא על מידע שצריך לשלוף או לזהות אחרי חצי שעה או שעה, לדוגמא רשימה של מילים. במקרה הזה המידע שניתן עבר מזיכרון עבודה לזיכרון לטווח קצר כי המידע חיוני לביצוע האבחון. כמובן שאין תועלת לזכור את רשימת המילים לאורך זמן ולכן היא תשכח.
כיצד נבחן או נאמן לזכור מידע שנרכש מלפני 40 שנה? תוכנות אימון קוגניטיבי דוגמת אפקטיבייט מתרכזות בעיקר ביכולת לאמן זיכרון עבודה שהוא חיוני לאופן שבו אנחנו משתמשים במידע לביצוע מידי של פעולות.
אז מה מגלה לנו עולמו הקסום של הזיכרון האנושי?
שהמוח האנושי עומל יום וליל ללמוד דברים חדשים ויש לו סוגי זיכרון שונים, הוא משנה את המידע כשהוא נזכר בו. כאשר מידע זקוק לרענון ואינו בשימוש הוא מפנה מקום למידע חדש, שהעבר הוא גם העתיד. לדעת את האופן שבו הזיכרון עובד, הוא לדעת איך לנהל מידע בצורה יותר טובה. זה אף פעם לא מאוחר להתחיל ללמוד לזכור יותר טוב.
