זה הזמן לבדוק: האם המוח שלכם מזדקן, או שהוא פשוט נהיה עצלן?

כשאנחנו עוברים את גיל 55, כל “פספוס” קטן של המוח מתחיל לקבל פרשנות דרמטית. שכחנו איפה החנינו את האוטו? לקח לנו רגע להיזכר בשם של השכן? אבל האמת המדעית, כפי שעולה ממחקרי המוח המודרניים, היא שונה לחלוטין ומעודדת בהרבה: במרבית המקרים, המוח שלכם לא איבד את היכולות שלו, הוא פשוט הפך לעצלן קוגניטיבית.

המוח האנושי הוא איבר חסכוני בצורה קיצונית. הוא שוקל רק כ-2% מכובד הגוף, אך צורך כ-20% מהאנרגיה שלו. כדי לחסוך באנרגיה המטבולית הזו, לאורך השנים המוח מפתח “אוטומציות”, תבניות קבועות וקיצורי דרך שמאפשרים לו לעבור את היום במינימום מאמץ.

תופעה זו, המכונה בספרות המקצועית “קמצנות קוגניטיבית” (Cognitive Miserliness), גוברת ככל שאנחנו מתבגרים; אנחנו פשוט נשענים על ניסיון החיים העשיר שצברנו ומפעילים את המוח פחות ופחות במצב אקטיבי (Fiske & Taylor, 2013). השריר לא נהרס, הוא פשוט נרדם באזור הנוחות שלו.

אל תאמינו לנו, בואו נבדוק את זה עכשיו. מוכנים?

לפניכם שלושה מבדקי קשב וזיכרון קצרים. אל תרמו, אל תשתמשו בדף ועט, ונסו לבצע אותם ברגע זה על גבי המסך.

מבדק 1: אתגר הראייה ההפוכה (בדיקת גמישות מחשבתית)

קראו את המשפט הבא, אך במקום בעברית רגילה, קראו אותו מהסוף להתחלה, מילה אחר מילה:

הצלחה אל מביאה לא נוחות, המוח את מאתגר המאמץ רק

הצלחתם? אם המוח שלכם נתקע במילה השנייה או השלישית וניסה “לגרור” אתכם בכוח חזרה לקריאה רגילה, זהו סימן שהאוטומציה המוחית שלכם חזקה יותר מהשליטה הקוגניטיבית הרגעית שלכם.

מבדק 2: מלכודת האותיות (בדיקת קשב סלקטיבי וריכוז)

קראו את שלוש השורות הבאות במהירות רגילה, וספרו בלב רק כמה פעמים מופיעה האות ת’. אסור להשתמש באצבע או בסמן כדי להצביע על המילים:

“תנועה קבועה של מחשבה מייצרת נתיבים חדשים במוח שלנו. כאשר אנו משתמשים בכלים נכונים, הזיכרון לטווח קצר משתפר פלאים והיכולת לשלוף מידע הופכת פשוטה.”

(התשובה מחכה לכם בהמשך הכתבה, אל תציצו).

מבדק 3: מבחן הזיכרון המיידי (בדיקת קידוד חזותי)

הביטו במשך 5 שניות בלבד ברשימת החפצים הבאה, ועצמו את העיניים:

משקפיים, מפתח, עציץ, שעון, ספר, תפוח, מטריה.

עכשיו, נסו לומר בקול רם את החפצים, אבל בסדר הפוך: מהסוף (מטריה) להתחלה (משקפיים).

אז מה הציון שלכם? (והתשובה למבדק 2)

במבדק מספר 2, האות ת’ הופיעה בדיוק 7 פעמים (תנועה, מחשבה, נתיבים, משתמשים, לטווח, משתפר, הופכת).

אם ספרתם פחות או יותר, או אם התבלבלתם בסדר ההפוך של החפצים במבדק 3, ברכותינו, יש לכם מוח נורמלי לחלוטין, שפשוט רגיל לעבוד על “טייס אוטומטי”.

כאשר המוח נתקל במשימה שלא תואמת את התבניות הקבועות שלו (כמו לספור אותיות בלי להצביע, או להפוך סדר של מילים), הוא נדרש להפעיל פונקציות ניהוליות (Executive Functions) הנמצאות באונה המצחית קליפת המוח הקדם-מצחית. מחקרים מראים כי ירידה קוגניטיבית קלה בגיל המבוגר אינה נובעת לרוב מפגיעה במנגנון האחסון של הזיכרון עצמו, אלא משחיקה במנגנוני הקשב והשליטה הרקטיבית (Braver, 2012).

זו הסיבה שאתם יכולים להיכנס לחדר ולשכוח מה רציתם: לא כי הזיכרון נמחק, אלא כי מנגנון הקשב שלכם לא היה מופעל ב-100% בזמן שקיבלתם את ההחלטה לעבור חדר. המידע פשוט לא קודד מלכתחילה.

איך מעירים את המוח מהעצלנות שלו?

כדי לשמור על חדות קוגניטיבית, אתם לא צריכים “להילחם בגיל”, אתם פשוט צריכים לייצר עבור המוח מה שמדענים מכנים “קשיים רצויים” (Desirable Difficulties). חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה (UCLA) מצאו שדווקא כשהלמידה או המטלה מרגישות מעט קשות, מתסכלות ולא זורמות, זהו הסימן המדעי לכך שהמוח מייצר קשרים סינפטיים חדשים ומעמיק את הקידוד בזיכרון (Bjork & Bjork, 2011).

תרגיל קטן ופשוט שאפשר ליישם כבר בארוחת הערב הקרובה: שבו לאכול, והחזיקו את המזלג או הכף ביד הלא-דומיננטית שלכם. פעולה זו מאלצת את המוח לצאת מהמסלול העצבי האוטומטי ולגייס את ה”גמישות המוחית” (Neuroplasticity) שלו כדי לפתור משימה מוטורית מוכרת בדרך חדשה (Park & Reuter-Lorenz, 2009).

זה ירגיש מוזר, זה ירגיש איטי, ואולי אפילו קצת מעצבן, אבל התסכול הקל הזה הוא המוזיקה שהמוח שלכם משמיע כשהוא מתעורר לחיים.

רוצים להפסיק לנחש ולהתחיל לאמן את המוח באמת? הגיע הזמן להכיר את אפקטיבייט! אפליקציה לאימון קוגניטיבי לחיזוק הזיכרון, הקשב, עיבוד המידע ועוד יכולות קוגניטיביות אחרות. המערכת פותחה בשיתוף חוקרי מוח ונוירופסיכולוגים, מוכחת מחקרית ומותאמת אישית לכל משתמש. זה הזמן לנסות ולהתחיל להתאמן, עשרות אלפי מתאמנים כבר דואגים לבריאות הקוגניטיבית שלהם ביום יום.  

מקורות אקדמיים 

• Bjork, E. L., & Bjork, R. A. (2011). Making things hard on yourself, but in a good way: Creating desirable difficulties to enhance learning. Psychology and the Real World: Essays Illustrating Fundamental Contributions to Society, 2(1), 56-64.
• Braver, T. S. (2012). The variable nature of cognitive control: A dual mechanisms framework. Trends in Cognitive Sciences, 16(2), 106-113.
• Fiske, S. T., & Taylor, S. E. (2013). Social Cognition: From Brains to Culture (2nd ed.). SAGE Publications.
• Park, D. C., & Reuter-Lorenz, P. (2009). The adaptive brain: Aging and neurocognitive scaffolding. Annual Review of Psychology, 60, 173-196.