האדריכל המנטלי: למה המוח שלנו "משקר" לנו (וזה דווקא סימן טוב)?

רבים מאיתנו תופסים את הזיכרון כמעין ארכיון מאובק של סרטי וידאו, המתעד את המציאות בדיוק כפי שהתרחשה. אך האמת המדעית חושפת מציאות מרתקת הרבה יותר: המוח שלנו אינו "מתעד" פסיבי, אלא "אדריכל" פעיל.

לעיתים קרובות אנו "זוכרים" אירועים שלא קרו בדיוק כך, משלימים פרטים שמעולם לא היו שם, או צובעים זיכרונות ישנים בצבעים של ההווה.

המדע של הזיכרון הקונסטרוקטיבי

חוקרת הזיכרון הנודעת (Elizabeth Loftus ,2005) הראתה במחקריה פורצי הדרך כי הזיכרון האנושי הוא "קונסטרוקטיבי", כלומר, הוא נבנה מחדש בכל פעם שאנחנו שולפים אותו מהמחסן המנטלי. תופעת הזיכרונות הכוזבים (False Memories) אינה מעידה על תקלה במערכת, אלא על תכונה הישרדותית מתוחכמת.

מדוע זה קורה? המוח אינו מעוניין בשימור העבר לשם הנוסטלגיה בלבד. המטרה שלו היא הישרדות. מחקרם של (Schacter and Addis ,2007) מצביע על כך שהמערכת המוחית שמאפשרת לנו לזכור את העבר היא אותה רשת עצבית המאפשרת לנו לדמיין את העתיד.

המוח משתמש בפיסות מידע גמישות כדי לבנות סימולציות של "מה יקרה אם".

הגמישות הזו היא מה שמאפשר לנו להיות יצירתיים, לפתור בעיות מורכבות ולהסתגל לשינויים, גם אם המחיר הוא לעיתים חוסר דיוק בפרטים הקטנים של אירוע שהתרחש לפני עשור.

הכירו את סוגי הזיכרון שלנו >>

הדינמיקה שבין יצירתיות לחדות

למרות שחוסר דיוק מסוים הוא טבעי, ככל שהגיל מתקדם, הגבול בין גמישות בריאה לבין בלבול קוגניטיבי הופך לדק יותר. כאן נכנס לתמונה החוסן המוחי.

מחקרים מראים שמוח מאומן מסוגל לבצע "ניטור מקור" (Source Monitoring) טוב יותר, כלומר, לדעת להבחין בין מידע שבאמת חווינו לבין מידע שרק דמיינו או שמענו מאחרים.

באמצעות אימון עקבי במערכת אפקטיבייט, אנו מחזקים את הפונקציות הניהוליות באונה המצחית. אימון זה משפר את יכולת הקידוד המקורית של המידע.

ככל שהקשב שלנו בזמן האירוע חזק יותר, כך ה"עריכה" שהמוח יבצע אחר כך תהיה מבוססת על נתונים איכותיים יותר.

המטרה היא לא להפוך לרובוטים שזוכרים הכל, אלא לשמור על מוח גמיש מספיק כדי לחלום, אך חד מספיק כדי להישאר מעוגנים במציאות.

קראו כיצד אימון קוגניטיבי עם אפקטיבייט מסייע לשיפור הזיכרון >>

צרו איתנו קשר לייעוץ נוסף