השפעת הקשרים החברתיים על בריאות המוח

כיצד אינטראקציה חברתית תורמת לקוגניציה ומפחיתה סיכון לירידה קוגניטיבית?

שמירה על קשרים חברתיים היא לא רק עניין של איכות חיים : מחקרים מצביעים על כך שהיבט זה משחק תפקיד מרכזי בשמירה על בריאות המוח, במיוחד בגיל מתקדם.

אינטראקציה חברתית יכולה להפחית את הסיכון לירידה קוגניטיבית, לשפר את התפקודים הניהוליים של המוח ולהאט התפתחות של מחלות ניווניות כמו דמנציה ואלצהיימר.

המוח הוא איבר חברתי מטבעו, והאינטראקציה עם אנשים אחרים מהווה עבורו אתגר קוגניטיבי משמעותי. כאשר אנו משוחחים, מספרים סיפורים, מתכננים פעילויות משותפות או אפילו מאזינים לאחרים, אנו מפעילים מערכות שונות במוח.

שיחות מחייבות אותנו לזכור שמות, עובדות, אירועים וסיפורים אישיים, מה שמפעיל ומחזק את הזיכרון לטווח קצר וארוך. ניהול שיחה דורש עיבוד מידע, קבלת החלטות מהירה ויכולת לעבור בין נושאים שונים, מה שתורם לגמישות מחשבתית.

בנוסף לכך, אינטראקציות חברתיות עוזרות להפחית מתח ולשפר את מצב הרוח באמצעות מנגנונים הורמונליים כמו שחרור אוקסיטוצין וסרוטונין.

כיצד פעילות גופנית מסייעת לשמירה על היכולת הקוגניטיבית >>

הכירו את אפקטיבייט – אפליקציה לאימון מוחי וחידוד הזיכרון >>

מה המחקרים מראים על הקשר בין אינטראקציה חברתית לבריאות המוח?

מחקר שפורסם בכתב העת The Lancet מצא כי בדידות ובידוד חברתי מגבירים ב-40% את הסיכון לפתח דמנציה. הסיבה לכך היא שהיעדר אינטראקציה חברתית עלול להוביל לפגיעה בתפקוד המוחי עקב חוסר בגירוי קוגניטיבי מתמשך.

מחקר נוסף מאוניברסיטת מישיגן גילה כי אנשים שמקיימים אינטראקציות חברתיות יומיומיות מסייעים לשמירה על בריאות המוח, על ידי כך שהם מפעילים אזורים רבים יותר במוח, במיוחד קליפת המוח הקדם-מצחית, אשר אחראית על קבלת החלטות, פתרון בעיות ותכנון קדימה.

בנוסף, נמצא כי קיום מערכות יחסים יציבות ובריאות מפחית את הסיכון לדיכאון, גורם המאיץ ירידה קוגניטיבית.

מחקר שנערך בבית החולים Massachusetts General Hospital הדגיש כי קשרים חברתיים קרובים משפיעים על מצב הרוח והבריאות הקוגניטיבית יותר מכל גורם חיצוני אחר.

האינטראקציות החברתיות משפיעות על המוח גם ברמה הביולוגית. הן מפחיתות רמות של קורטיזול (הורמון הסטרס), אשר בכמות גבוהה עלול להזיק להיפוקמפוס – אזור המוח האחראי על זיכרון ולמידה.

שיחות ופעילויות משותפות מגבירות את זרימת הדם והחמצן למוח, מה שתורם לבריאות תאי העצב. נוסף על כך, האינטראקציה מעודדת שחרור נוירוטרנסמיטורים מועילים כמו דופמין וסרוטונין, שמשפרים את מצב הרוח ותורמים לתחושת רווחה כללית.

טכנולוגיה כגשר לקשרים חברתיים בעידן המודרני 

למרות שלעיתים טכנולוגיה נתפסת כגורם שעשוי להרחיק אנשים זה מזה, היא יכולה לשמש כלי רב-עוצמה ליצירת קשרים ושמירה עליהם, במיוחד עבור אנשים מבוגרים או מוגבלים בניידות. יישומי שיחות וידאו כמו זום, סקייפ או ווטסאפ מאפשרים לאנשים לראות ולשוחח עם יקיריהם גם מרחוק.

מחקר מאוניברסיטת סטנפורד הראה כי שיחות וידאו קבועות עם בני משפחה מרוחקים הפחיתו תחושות בדידות וסימפטומים של דיכאון בקרב מבוגרים.

קהילות עניין פיזיות ווירטואליות

השתתפות בקהילות סביב תחומי עניין משותפים, אם באופן פיזי או וירטואלי, מספקת לא רק הזדמנות לאינטראקציה חברתית אלא גם גירוי אינטלקטואלי. קבוצות קריאה, פורומים מקצועיים, מועדוני גינון או בישול – כולם מאפשרים למידה חדשה לצד יצירת קשרים חברתיים.

מחקר מ-2022 מצא כי אנשים המשתתפים בקבוצות עניין לפחות פעם בשבוע מראים שיפור ביכולות קוגניטיביות ורמות נמוכות יותר של דלקת מוחית, גורם סיכון לירידה קוגניטיבית.

התנדבות כפעילות מעשירה למוח

התנדבות משלבת את היתרונות של אינטראקציה חברתית עם תחושת משמעות ומטרה, גורמים המשפיעים לטובה על בריאות המוח. מחקר שנמשך עשור ופורסם ב-Journal of Gerontology הראה כי מתנדבים קבועים (לפחות פעם בשבוע) הציגו שיפור של 24% בתפקודים קוגניטיביים לעומת קבוצת הביקורת.

התנדבות מאתגרת את המוח לפתור בעיות חדשות, להסתגל לסביבות שונות ולתקשר עם מגוון אנשים.

צפו בהמלצות של לקוחות Effectivate

מודל "קוגניטיבי-חברתי" לבריאות המוח

מומחים בתחום הנוירולוגיה מציעים כיום מודל משולב שמדגיש את הקשר ההדוק בין פעילות קוגניטיבית ואינטראקציה חברתית. לפי גישה זו, השילוב של אתגרים מנטליים ופעילויות חברתיות מספק הגנה חזקה במיוחד מפני ירידה קוגניטיבית.

למשל, משחקי חשיבה קבוצתיים כמו ברידג', שחמט או משחקי לוח אסטרטגיים מספקים יתרון כפול – הם מאתגרים את המוח ומעודדים תקשורת בין-אישית בו-זמנית.

אתגר השבוע – שומרים על בריאות המוח דרך אינטראקציה חברתית!

כדי לשמור על בריאות המוח והזיכרון, נסו את אחד (או יותר!) מהאתגרים הבאים:

• אתגר השיחה היומית – דברו לפחות 10 דקות ביום עם אדם קרוב – זה יכול להיות חבר, בן משפחה או אפילו שכן. שיחת טלפון, פגישה בבית קפה או שיחת וידאו – הכול נחשב!
• אתגר החוג החדש – הירשמו לפעילות קבוצתית חדשה: חוג אמנות, ריקוד, ברידג', למידת שפה חדשה או כל דבר שמעניין אתכם.
• אתגר היד המושטת – פנו לחבר או בן משפחה שלא דיברתם איתו זמן רב. שלחו הודעה, התקשרו או אפילו תכננו מפגש קצר.
•  אתגר "שלום לשכן" – התחילו שיחה עם מישהו חדש – בקופת הסופר, בפארק או במועדון המקומי. זה תרגול מצוין למוח ודרך נהדרת ליצור קשרים חדשים.
• בונוס: שתפו אותנו איך האתגר השפיע עליכם – האם הרגשתם שמחים יותר? ערניים יותר? אולי אפילו גיליתם חבר חדש?

אינטראקציה חברתית היא לא רק מהנה – היא גם שומרת על המוח שלנו חד וצעיר! 

לסיכום

לסביבה החברתית שלנו יש השפעה ישירה ועמוקה על בריאות המוח שלנו. אינטראקציה חברתית מספקת גירוי קוגניטיבי, מפחיתה סטרס, מעודדת הפרשת חומרים מועילים למוח ומפחיתה את הסיכון לדמנציה ולמחלות נוירולוגיות נוספות.

לכן, כדי לשמור על מוח חד ובריא לאורך שנים, מומלץ להשקיע בקשרים חברתיים ולשלבם בשגרת החיים באופן פעיל.

הכירו את אפקטיבייט – אפליקציה לאימון מוחי וחידוד הזיכרון >>

ביבליוגרפיה

Anderson, N. D., Damianakis, T., Kröger, E., Wagner, L. M., Dawson, D. R., Binns, M. A., & Cook, S. L. (2018). The benefits associated with volunteering among seniors: A critical review and recommendations for future research. Psychological Bulletin, 144(1), 1-33.
https://doi.org/10.1037/bul0000173

Czaja, S. J., Boot, W. R., Charness, N., Rogers, W. A., & Sharit, J. (2018). Improving social support for older adults through technology: Findings from the PRISM randomized controlled trial. The Gerontologist, 58(3), 467-477. https://doi.org/10.1093/geront/gnw249

Donovan, N. J., Okereke, O. I., Vannini, P., Amariglio, R. E., Rentz, D. M., Marshall, G. A., Johnson, K. A., & Sperling, R. A. (2016). Association of higher cortical amyloid burden with loneliness in cognitively normal older adults. JAMA Psychiatry, 73(12), 1230-1237.
https://doi.org/10.1001/jamapsychiatry.2016.2657

Global Council on Brain Health. (2021). The brain-social connection: GCBH recommendations on social engagement and brain health. AARP. https://www.aarp.org/health/brain-health/global-council-on-brain-health/social-engagement.html

Haslam, C., Cruwys, T., Chang, M. X. L., Bentley, S. V., Haslam, S. A., Dingle, G. A., & Jetten, J. (2022). Community group membership protects cognitive health by promoting social identification and engagement. Journal of Gerontology: Psychological Sciences, 77(7), 1256-1267.
https://doi.org/10.1093/geronb/gbab106

Kuiper, J. S., Zuidersma, M., Oude Voshaar, R. C., Zuidema, S. U., van den Heuvel, E. R., Stolk, R. P., & Smidt, N. (2015). Social relationships and risk of dementia: A systematic review and meta-analysis of longitudinal cohort studies. The Lancet, 24(7), 535-551.
https://doi.org/10.1016/j.jalz.2015.06.1744

Tian, Q., Resnick, S. M., & Studenski, S. A. (2022). Social engagement and cognitive function: A longitudinal study from the Health and Retirement Study. The Journals of Gerontology: Series B, 77(3), 511-520.
https://doi.org/10.1093/geronb/gbab050