רבים מאיתנו תופסים ירידה בשמיעה או בראייה כחלק טבעי מההתבגרות. משהו שמפריע, לא נוח, אבל לא באמת קשור ליכולות אחרות שלנו.
בפועל, המחקר המדעי מצביע על תמונה מורכבת הרבה יותר: ירידה בחושים אינה רק עניין פיזי, אלא גורם משמעותי המשפיע ישירות על הזיכרון, הקשב והתפקוד הקוגניטיבי.
בשנים האחרונות הולך ומתבהר קשר ברור בין תפקוד החושים לבין בריאות המוח. הקשר הזה משנה את האופן שבו אנחנו מבינים ירידה קוגניטיבית בגיל המבוגר, ובעיקר מחדד נקודה חשובה: לא תמיד הבעיה מתחילה בזיכרון עצמו.
המוח עובד קשה יותר כשחסרה לו אינפורמציה
המוח שלנו בנוי לעיבוד יעיל של מידע. כאשר הראייה והשמיעה פועלים באופן תקין, רוב התהליכים מתרחשים באופן כמעט אוטומטי.
אך כאשר מידע חזותי או שמיעתי מגיע באופן חלקי, מעוות או חלש, המוח נדרש להשקיע מאמץ גדול יותר רק כדי להבין מה הוא קולט.
מחקרים מראים שכאשר השמיעה נחלשת, אזורים קוגניטיביים במוח “מגויסים” לטובת פענוח הצלילים, על חשבון תהליכים אחרים כמו זיכרון, ריכוז ועיבוד מידע (Pichora-Fuller et al., 2016).
מצב זה מכונה לעיתים "עומס קוגניטיבי", והוא עלול להוביל לאורך זמן לירידה בתפקוד.
מהם תרגילים לאימון המוח ואיך לבצע אותם? המדריך >>
ירידה בשמיעה כסיכון קוגניטיבי
אחד הממצאים המשמעותיים ביותר בתחום הוא הקשר בין ירידה בשמיעה לבין סיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית ואף לדמנציה.
מחקר רחב היקף שפורסם ב-The Lancet זיהה ירידה בשמיעה כגורם הסיכון המשמעותי ביותר שניתן לשינוי בכל הקשור לדמנציה בגיל המבוגר (Livingston et al., 2020).
ההסבר לכך אינו רק ביולוגי, אלא גם תפקודי וחברתי. קושי בשמיעה מוביל פעמים רבות להימנעות משיחות, לירידה במעורבות חברתית ולהפחתה בגירוי קוגניטיבי. כל אלו ידועים כגורמים שמאיצים תהליכי הידרדרות מוחית.
ומה לגבי הראייה?
גם לראייה תפקיד מרכזי בשמירה על תפקוד קוגניטיבי.
מחקרים מצאו כי ירידה בראייה קשורה לפגיעה בזיכרון, במהירות עיבוד מידע וביכולת לבצע משימות יומיומיות מורכבות (Chen et al., 2017).
כאשר המוח מתקשה לפרש מידע חזותי, הוא נדרש להשקיע יותר משאבים בסיסיים, ופחות משאבים נשארים לתהליכים קוגניטיביים גבוהים.
בנוסף, פגיעה בראייה עלולה להוביל לצמצום פעילות, ירידה בביטחון העצמי והימנעות מסביבות מאתגרות, מה שמקטין עוד יותר את הגירוי המוחי לאורך זמן.
זה לא רק החוש: זו כל המערכת
חשוב להבין: ירידה חושית אינה פועלת לבדה.
היא משפיעה על שרשרת שלמה של תהליכים. פחות קלט מדויק, פחות גירוי, פחות אתגר, ופחות שימוש ביכולות קוגניטיביות. עם הזמן, השרשרת הזו עלולה להוביל לירידה בזיכרון, בקשב ובגמישות המחשבתית.
יחד עם זאת, המחקר גם מצביע על נקודה אופטימית במיוחד: במהלך השנים המוח שומר על גמישות ויכולת הסתגלות. גם כאשר קיימת ירידה חושית, ניתן לחזק תפקודים קוגניטיביים אחרים וללמד את המוח אסטרטגיות יעילות יותר להתמודדות.
אימון קוגניטיבי כדרך לחיזוק המוח
כאן נכנס לתמונה אימון קוגניטיבי מבוסס מדע. מחקרים מראים שאימון ממוקד יכול לשפר תפקודים כמו זיכרון עבודה, קשב ומהירות עיבוד, גם בקרב אנשים עם ירידה בשמיעה או בראייה (Ball et al., 2002).
באפקטיבייט, האימון הקוגניטיבי נבנה מתוך הבנה עמוקה של הקשר בין חושים, קוגניציה והסתגלות מוחית.
התרגול מותאם אישית, מתקדם בהדרגה ומאפשר למוח להישאר פעיל, מאותגר וגמיש גם כאשר תנאי הקלט משתנים. הגישה אינה מתמקדת רק בחיזוק הזיכרון, אלא בחיזוק כלל המערכת הקוגניטיבית, כך שהמוח לומד להתמודד טוב יותר עם עומסים, שינויים ואתגרי היום־יום.
צרו איתנו קשר לייעוץ נוסף
מבט קדימה
ירידה בשמיעה או בראייה אינה גזירת גורל קוגניטיבית. ההבנה המדעית כיום מצביעה על כך שזיהוי מוקדם, מודעות ואימון קוגניטיבי יכולים לעשות הבדל אמיתי.
שמירה על בריאות החושים לצד אימון קוגניטיבי עקבי עשויה לא רק לשפר את איכות החיים, אלא גם להאט תהליכים של ירידה קוגניטיבית ולחזק את הזיכרון לאורך השנים.
המוח, גם בגיל מבוגר, עדיין רוצה לעבוד. השאלה היא האם אנחנו נותנים לו את התנאים הנכונים.
איך אפשר לחדד את הזיכרון? כך זה עובד >>
מקורות:
Ball, K., Berch, D. B., Helmers, K. F., Jobe, J. B., Leveck, M. D., Marsiske, M., … Willis, S. L. (2002).
Effects of cognitive training interventions with older adults: A randomized controlled trial. JAMA, 288(18), 2271–2281. https://doi.org/10.1001/jama.288.18.2271
Chen, S. P., Bhattacharya, J., & Pershing, S. (2017).
Association of vision loss with cognition in older adults. JAMA Ophthalmology, 135(9), 963–970. https://doi.org/10.1001/jamaophthalmol.2017.2838
Livingston, G., Huntley, J., Sommerlad, A., Ames, D., Ballard, C., Banerjee, S., … Mukadam, N. (2020).
Dementia prevention, intervention, and care: 2020 report of the Lancet Commission. The Lancet, 396(10248), 413–446. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(20)30367-6
Pichora-Fuller, M. K., Kramer, S. E., Eckert, M. A., Edwards, B., Hornsby, B. W. Y., Humes, L. E., … Wingfield, A. (2016).
Hearing impairment and cognitive energy: The framework for understanding effortful listening (FUEL). Ear and Hearing, 37(Suppl 1), 5S–27S. https://doi.org/10.1097/AUD.0000000000000312