אימון קוגניטיבי – מבט על ההיסטוריה

ההיסטוריה של אימון קוגניטיבי, כמו שאנחנו מכירים אותו כיום, מתחילה מסוף שנות ה 90, תחילת שנות ה 2000, כשחוקרים שעסקו בקוגניציה במעבדות שונות ברחבי העולם לקחו מטלות שהם פיתחו במעבדה לצורך למידה של יכולות קוגניטיביות שונות והפכו אותן לאימון. לדוגמא, מטלה מאד ידועה שנקראת N-BACK שבודקת זיכרון עבודה נמצאת כמעט בכל תוכנת אימון קוגניטיבי וגם באפקטיבייט (אחרון קובע). באותן שנים, אימון קוגניטיבי היה פחות משחקי, ולרוב מיועד לבעייה התפתחותית מסויימות, כמו בעיית ריכוז או לקויות למידה.

עם הזמן פותחו אימונים קוגניטיבים שונים, יותר מגוונים, יותר נגישים, ומיועדים לקהל הרחב, סוג של מוצר מדף המיועד לכל גיל. שוק האימון הקוגניטיבי התרחב עם התפתחות הטכנולוגיה שאפשרה כמעט לכל אחד מאיתנו גישה למחשב ואפילו לטלפון חכם. כיום, רובינו רגילים למשחקי מחשב ולנגשות, כלומר אנחנו יכולים לבצע אימון בכל מקום ובכל זמן, כלומר במרפאת שיקום, בבית, במיטה, בזמן שאנחנו נוסעים בתחבורה ציבורית.

 

הקשר בין מיומנויות קוגניטיביות והצלחה בחיים

אימונים קוגניטיביים התבססו על תרגול מיומנויות קוגניטיביות בסיסיות כגון קשב (היכולת להתייחס באופן סלקטיבי למידע רלוונטי), זיכרון עבודה (היכולת לזכור באופן פעיל מידע רלוונטי למשימה), או תפקודים ניהוליים (מערכת תהליכים לצורך בקרה וויסות רגשות, מחשבות ופעולות). ההתמקדות במיומנויות האלה נובעת מהעובדה שיש הבדלים משמעותיים בין אנשים ושרמת התפקוד באותן מיומנויות נמצאת בקשר עם אינטליגנציה והישגים אקדמיים. במילים אחרות, מיומנויות קוגניטיביות בסיסיות הינן חיוניות להצלחה בחיים.

אימון קוגניטיבי – מבט על העבר

  • אפלטון, בודהיזם וקוגניציה

עוד ביוון העתיקה, אפלטון עודד את תלמידיו לתרגל חשבון כדי לחדד את תהליכי החשיבה, וכדי שיהפכו להיות יותר חריפים ומהירים כאשר הם מנהלים דיון פילוסופי סוער ומעמיק. בנוסף, טקסטים בודהיסטים מהמאה השלישית לספירה עסקו בשיפור ה MIND, כלומר, דעת, או היכולת האנושית לחשוב, להרגיש ולהיות מודעים הן לחוויה האישית שלנו והן לסביבה החיצונית. העולם הבודהיסטי הבין כבר במאה השלישית שאת ה MIND צריך לאלף באמצעות תרגול על מנת שהוא יאפשר לנו להיות ביחסים טובים עם עצמנו ועם הסביבה.

תרגילים מנטליים לשיפור הזיכרון, בדגש על זיכרון לטווח רחוק, היו קיימים עוד לפני המהפכה התעשייתית.  כאשר בסוף המאה ה 19, עם עלייתן של תנועות רוחניות, אנחנו מוצאים עלונים שקוראים לעסוק באימון המוח (משטר המוח של רלסטון), כדי לחזק את הנפש ולהגביר את כוח המחשבה. פלמניזם, תוכנית לאימון מוחי שחדרה לתודעת הציבור ברחבי ארצות הברית ובריטניה, שילבה תרגילי עזרה עצמית עם ביצוע חוזר של משימות קוגניטיביות כגון משחק קלפים לחיזוק הריכוז. כבר בשלהי המאה ה 19, התוכנית המסחרית הראשונה לאימון מוחי הגיעה למעלה מ-500,000 לקוחות ברחבי העולם.

 

  • מערכת אימון הקשב של קתרין אייקן

בשנים האחרונות של המאה ה 19 קתרין אייקן, מורה מקונטיקט, פיתחה מערכת של אימון קשב לתלמידות בבית הספר שבו לימדה ודרשה מהן להשקיע כ-15 דקות ביום  של אימון קצר לחיזוק הקשב והזיכרון. אייקן פרסמה שני ספרים שמפרטים את תוכנית האימון שלה ומספקים תיאורים מרתקים של מחקר שטח שהיא עשתה על התלמידות. מבחינתה, המטרה בשיפור הקשב של התלמידות היה צעד הכרחי בכדי שהן יכולו להיזכר מיידית במידע, להחזיק את המידע בראש, להשתמש בו לחשיבה, ובסופו של דבר, לשלוט היטב במוח. במילים אחרות, היא האמינה שהתוכנית שלה תוביל להישגים לימודיים מרשימים.

בשנת 1907 חוקר מאוניברסיטת קורנל בשם וויפל הציג מחקר שהוא ערך במעבדה שלו על השפעות התוכנית אימון של אייקן בפגישה של האגודה האמריקאית לקידום המדע, ולאחריה פרסם תיאור קצר של ההצגה בכתב העת המדעי Science, ותיאור מפורט של המחקר בכתב העת של הפסיכולוגיה החינוכית. חוקרים נוספים מתחום החינוך המשיכו את דרכו, כגון דלנבאך, ודיווחו על שיפור משמעותי בהישגים לימודיים של סטודנטים וילדים עם קשיים בעקבות האימונים של אייקן.

 

 קוגניציה ואיכות חיים – איך והאם אימון קוגניטיבי משפיע על איכות החיים שלנו ?

פסיכולוגים התפתחותיים שהאמינו כי החשיבה היא מרכיב מכריע בהתנהגות האנושית פיתחו תוכניות לשיפור מיומנויות קוגניטיביות בדגש על חוויה לימודית טובה. לדוגמא, פויירשטיין טען כי יש קשר ישיר בין מוטיבציה וביטחון עצמי ובין יכולות קוגניטיביות. תוכניות לשיפור תפקודים פרונטליים, כלומר ניהוליים, אף פותחו עבור אנשים בעלי עבודות תובעניות מבחינה קוגניטיבית כגון טייסים.

חשוב לציין כי לאימון קוגניטיבי יש גם השפעה על איכות חיים וחוסן. בשנים האחרונות יש לא מעט מחקרים על שימוש באימון קוגניטיבי המבוסס על מטלת זיכרון פשוטה לנשים מחלימות מסרטן השד. המחקרים מדווחים כי האימון שיפר תחושה של WELL BEING, כלומר איכות חיים. אותו אימון קוגניטיבי פשוט אף נמדד באנשים עם נטייה לדאגנות ונמצא כי האימון תרם לירידה בתחושה של פגיעות רגשית. הממצאים המגוונים האלה מרמזים שיש כנראה מנגנון משותף הקשור לשליטה קוגניטיבית שניתן לאמן והוא יכול להביא להטבה.

באופן כללי כשאנחנו מסתכלים על העולם הישן מול העולם של היום, אנחנו רואים הבדלים גדולים מבחינת הדרישות הקוגניטיביות מאיתנו. בעבר זה היה ברור שצריך לשנן, לזכור, ללמוד לחשב בראש, לאיית, לשבת על שעות על גבי שעות בספרייה, כאשר בעידן המודרני הרבה מהיכולות האלו לא נדרשות מאיתנו בגלל זמינות המידע. כך שאנחנו נמצאים בתהליך של השתנות גדולה באופן שבו אנחנו משתמשים במוח. המיומנויות הקוגניטיביות עוברות תהליך הסתגלות לעולם החדש, וכך גם האימונים הקוגניטיבים.

 

Katz & Shah (2018). "How to play 20 questions with nature and lose: Reflection on 100 years of brain training research". Proceedings of the National Academy of Sciences. 115 (40): 9897–9904.

אולי יעניין אותך גם...

מוח - הזיכרון

הכירו את הזיכרון שלכם

היכולת שלנו לייצר זכרונות חדשים ולהשתמש בהם היא הרבה יותר מורכבת מכפי שחושבים. תהליך יצירתו של זיכרון חדש והשימוש בו לאחר מכן…

קרא עוד

השאירו פרטים ומבטיחים שלא נשכח אתכם

סקרנים לגבי
הפיתרון שלנו?

צרו עמנו קשר, וכבר היום תעשו את הצעד הראשון לחיזוק יכולות הזיכרון!

כיצד שומרים על תפקוד המוח

נשמח לשתף אותך במאמרים וטיפים חשובים אודות חיזוק ושימור יכולות הקוגניטיבית

דילוג לתוכן