חיים ארוכים וטובים

מחקר מבית הספר לעסקים בהרווארד הראה שאם נאריך את חייהם של כל האנשים על פני כדור הארץ בשנה אחת בלבד יהיה לזה תרומה כלכלית של 38 מיליארד דולר, כלומר יש השפעה חיובית גדולה על כך שאנשים יישארו פעילים ותפקודיים במשך שנים ארוכות, במיוחד אנשים בעלי ניסיון וידע בעל ערך. התובנה הזאת תורמת לשינוי איטי, אך מורגש, באופני החשיבה שלנו כחברה אנושית בנוגע לאיפה אנחנו משקיעים את המשאבים, ואכן בעשור האחרון הוקמה קהילה מדעית – רפואית- טכנולוגית שעוסקת אך ורק באריכות ימים.

 

האם בעתיד נגיע לגיל 100?

אריכות ימים היא אחת מן הסוגיות החברתיות, הכלכליות והבריאותיות הכי מדוברות בשנים האחרונות. השאלה המרכזית היא מה אנחנו יכולים לעשות בכל גיל על מנת להיות בריאים בגילאים יותר מבוגרים. חשוב לזכור, שאנחנו מתבגרים הרבה יותר מהר כאשר אנחנו צעירים מאשר כאשר אנחנו מבוגרים, ואכן חשוב להתייחס להתבגרות כתהליך ארוך שנים המקבל ביטויים שונים לאורך השנים. הבשורה כבר ניראת באופק עם ריבוי של מחקרים חדשניים על בעלי חיים אשר בוחנים טכנולוגיות שבאמצעותן ניתן לשלוט על תהליכי הזדקנות.

זה נכון שלרוב האנשים אין מטרה ברורה להגיע לגיל 100. למעשה, רובינו נעים בין הרצון לשמור על בריאות ולהאריך חיים, ובין הנטייה להרים ידיים ולומר "זה הכל גנטיקה". רק כ-0.004% מהאוכלוסייה העולמית הנוכחית מגיעים לגיל 100 ולמרות עשרות שנים של מחקר, לא קל לנו להסביר "למה הם?", כלומר, מה עושים אלו שמאריכים חיים? אנחנו יודעים שחלקם אפילו צורכים באופן קבוע אלכוהול, שומן או סוכר. ויש השערות כי מתינות והתמדה, כלומר, בניית שגרה יומיומית גם אם היא לא מושלמת, מספקת יציבות ומועילה בריאותית.

התרומה של גישה חיובית לאריכות ימים

עם השנים מתברר כי אחד הכוחות המהותיים שתורמים לאריכות חיים היא גישה חיובית שעוזרת לנו לשמוח מחוויות פשוטות של היומיום, לא לפתח רגזנות ,ולהתגבר ביתר קלות על אתגרים וכישלונות. בנוסף, הרבה מחקרים מדווחים על גישה מקבלת בקרב מבוגרים מאריכי חיים, כלומר, הם ממעטים לדאוג בנוגע למה שהם לא יכולים לשלוט עליו. מבחינת המוח, אנחנו יודעים כי הוא עובר תהליכי שינוי מגוונים, קרי, ירידה ברמת הפעילות של מערכת הסכנה (גרעין בשם אמיגדלה) שכנראה מהווים בסיס ל "אפקט החיובית" שמדווח במבוגרים.

יש לנו עדויות שגנטיקה משחקת תפקיד מהותי, אך יחסית מצומצם, ועד כה נמצא כי הגנים הכי משפיעים על אריכות ימים מגנים מפני מחלות קרדיווסקולריות. מחקרים גנטים אינם מיועדים למצוא את מעיין הנעורים, אלא להבין מהם הגורמים שיכולים להאט תהליכי הזדקנות או מהם הגורמים שיכולים להגן מפני מחלות המלוות את הזיקנה, כגון מחלות לב, שבץ, סוכרת, סרטן ואלצהיימר. תרומת התורשה היא כמובן משמעותית, אבל גם היא משתנה עם הגיל, כלומר, יתכן ובגילאים יותר מבוגרים להשפעה שלה יש משקל יותר גדול.

האם ניתן לנבא את תוחלת החיים?

מכיוון שאנשים מזדקנים בקצב שונה, מתפתחת תעשיה שלמה העוסקת בסמנים ביולוגיים (ביומרקרים) שיכולים לנבא ברמה האישית את תוחלת החיים, כמו סוג של מחשבון חיים אישי, ואף להבדיל בצורה מדויקת בין גיל ביולוגי וגיל כרונולוגי. התוצאות יספקו משוב אישי והמלצות כיצד להאט את השעון של מי שגילו הביולוגי יותר מבוגר מגילו הכרונולוגי. בנוסף, יהיה ניתן למדוד יעילות של התערבויות שונות שעשויות להאריך את תוחלת החיים, כגון תרופות מותאמות לנטייה של אותו אדם לפתח מחלה כזאת או אחרת.

יש גם עדויות  כי תזונה נכונה, פעילות גופנית סדירה, ושמירה על משקל גוף יכולים להאריך את תוחלת החיים. בנוסף, נמצא כי אנשים שמגיעים לגיל מופלג הם לרוב אנשים אופטימיים שלא נוטים להיות נוירוטים, כלומר, שיודעים לנהל את המתח בחייהם בצורה טובה ולא לספוג אותו פנימה. וזה כמובן לא סוד שמעורבות חברתית ומוח פעיל מאפשרים לנו להישאר חיוניים גם ברמה הקוגניטיבית, וזה עוזר לנו בחזרה לשמור על אריכות חיים.

"The Blue Zones"

מחקר שדה מפורסם שנקרא "The Blue Zones" פורסם בעשור האחרון כסדרה של ספרי מתכונים עשירים בטיפים לאריכות ימים. החוקר זיהה מספר מקומות בעולם שבהם אנשים מגיעים לגיל מאד מבוגר בבריאות טובה, וביקש ללמוד מהם את סודות החיים הארוכים והטובים. החוקר מדווח על מספר מרכיבים שחלקם ברורים מאליהם כגון תנועה, אכילה מאוזנת ומתונה, אך מרבה להתייחס דווקא אל מרכיבים רבים אינם עוסקים בגוף באופן ישיר, אלא בחיי הרוח ובסביבת החיים, כגון זמן מנוחה ותפילה, שייכות, משמעות בחיים, וקהילה.

לסיכום, אריכות ימים היא מכלול. לצד הפיתוחים המדעיים והטכנולוגים שמנסים לחשב את הזמן ולעצור את הזמן, חשוב לזכור את מה שאנחנו כבר יודעים מאות שנים: שגרה פעילה, מאוזנת, יצירתית ובעלת משמעות עוזרת לשמור עלינו לאורך זמן, מפני מחלות, ובראש צלול.

 

ניתן להתעדכן בחדשות הכי חמות בנוגע לאריכות ימים (באנגלית)

Logetivityinsider.com

 

https://www.bluezones.com/

 

Fillit, H. M., Butler, R. N., O'Connell, A. W., Albert, M. S., Birren, J. E., Cotman, C. W., … & Tully, T. (2002). Achieving and maintaining cognitive vitality with aging. In Mayo Clinic Proceedings (Vol. 77, No. 7, pp. 681-696).

אולי יעניין אותך גם...

מוח - הזיכרון

הכירו את הזיכרון שלכם

היכולת שלנו לייצר זכרונות חדשים ולהשתמש בהם היא הרבה יותר מורכבת מכפי שחושבים. תהליך יצירתו של זיכרון חדש והשימוש בו לאחר מכן…

קרא עוד

השאירו פרטים ומבטיחים שלא נשכח אתכם

סקרנים לגבי
הפיתרון שלנו?

צרו עמנו קשר, וכבר היום תעשו את הצעד הראשון לחיזוק יכולות הזיכרון!

כיצד שומרים על תפקוד המוח

נשמח לשתף אותך במאמרים וטיפים חשובים אודות חיזוק ושימור יכולות הקוגניטיבית

דילוג לתוכן