אבחונים קוגניטיביים

אבחון קוגניטיבי מאפשר לזהות קשיים בתחומים כמו זיכרון, קשב, תפיסה חזותית, שפה, ארגון מידע, מהירות תגובה וכדומה. תוצאות האבחון מפורשות ביחס לגיל ולהיסטוריה רפואית משום שיתכנו מצבים מורכבים שבהם שינויים שמתרחשים בזמן נתון קשורים באופן ישיר או עקיף לבעיות שהיו בתקופת ההתפתחות, לפגיעת ראש או למחלות רקע.

אבחון קוגניטיבי אורך לפחות כשעה ויכול להתבצע באופן ידני או ממוחשב, ולרוב יכלול שיחת הערכה עם המאבחן. האבחון נערך על ידי נוירולוגים, פסיכיאטרים, גריאטריים, פסיכולוגים, אחיות ומרפאים בעיסוק, וניתן לבצע אותו במרפאות זיכרון, מרפאות גריאטריות, מרכזים נוירופסיכולוגים, מכונים פרטיים, ובתי חולים.

שיטות ואופן האבחון

שיטות ואופן האבחון המבחנים הסטנדרטים שלרוב מתבצעים על ידי רופאים על מנת לבדוק תלונות של ירידה בזיכרון הם המיני מנטל (Mini-mental) או המוקה (MOCA).

מבחנים אלו יכולים לכלול שאלות של התמצאות, זכירת מילים באופן מיידי ולאחר כ 15 דקות, חזרה על משפטים, העתקה של צורות, שיום תמונות, חזרה על רצף מספרים קדימה ואחורה, ספירה בקפיצות לאחור ועוד.

אם בתום האבחון ישנה תחושה שהמבדק לא היה מספק, אז ניתן לבצע אבחונים יותר מלאים כגון אבחון נוירו קוגניטיבי. בנוסף, ישנם אבחונים ממוחשבים כגון ה NEUROTRAX שכוללים מטלות שונות מאלו שנכללים באבחונים הידניים ויכולים להשלים את התמונה.

במה מועיל האבחון?

האבחון מאפשר לא רק לאתר את הקשיים אלא להמליץ על תכנית שיקום מותאמת ולהנחות כיצד להתנהל בחיי היומיום ומה יכול להביא לשיפור.

חשוב לתת דוגמאות מחיי היומיום שמאפיינות בצורה יותר מדויקת את התלונות בעת השיחה עם המאבחן. אבחון קוגניטיבי הינו הכרחי במצבים שיקומיים רבים כגון פגיעת ראש, שבץ, ניתוח מוחי וכדומה.

אבחון קוגניטיבי גם חשוב בגיל השלישי במידה וחווים ירידה קוגניטיבית, קלה או משמעותית, מה שיכול להיות חלק מתהליך טבעי של הזדקנות, או שלבים מוקדמים של דמנציה. יש קשר ישיר בין יכולות קוגניטיביות וניהול חיים עצמאיים כך שחשוב לאבחן מוקדם בשביל להאט את ההידרדרות ולמעקב אחר המצב הקוגניטיבי כל כמה זמן.

אבחונים קוגניטיביים עוזרים לנו להבחין בין דברים שנראים דומים אך הם שונים במהותם, לדוגמא ירידה בזיכרון לטווח קצר יכולה לנבוע מירידה בקשב או מירידה בזיכרון. כמובן שניתן לבדוק את עצמנו, האם אנחנו באופן כללי יותר מוסחים לאחרונה או אם אנחנו בעיקר שוכחים. כאשר אנחנו מבצעים אבחון מרובה מטלות, יש מטלות שהן ייחודיות לקשב ומטלות שייחודיות לזיכרון.

מעבר לכך, אנחנו נעקוב אחר שינויים בתפקוד מהמטלה הראשונה למטלה האחרונה כדי לבחון כיצד הקשב מתנהל לאורך זמן על מנת לשמור על רמת תפקוד ראויה. חשוב להבין אם הבעייה היא גורפת ומתבטאת במספר דברים או היא נקודתית לתחום מסויים. אם לא נעשה אבחון, לא באמת נדע.

דוגמא נוספת קשורה לתלונה רווחת בגיל השלישי, שליפת מילים. שליפה היא תהליך מורכב שמתחיל בזיהוי המשמעות, מציאת המילה, כיצד הוגים אותה מבחינה צלילית, ועד ההפקה שלה. השאלה הראשונה היא איפה נמצא הקושי, ונוכל לענות עליה באופן הבא: האם הבעיה היא בזיהוי המשמעות? במציאת מילה? או בהפקה שלה?

כלומר, האם אני נזכרת בדבר עצמו אבל לא מצליחה לשיים אותו, כלומר למצוא את המילה הנכונה, או האם קשה לי להיזכר בדבר עצמו? כמובן שקשוי יכול להשתנות בהתאם למטלה, כלומר האם מבקשים ממני לשיים תמונה או לחפש מילה באופן ספונטני.

קראו עוד אודות ירידה בזיכרון בגיל השלישי >>

שלבי האבחון הקוגניטיבי

האבחון נמשך לפחות כשעה ויכול להתבצע באופן ידני או ממוחשב. הוא כולל לרוב:

• שיחת הערכה עם המאבחן, שבה מתארים את הקשיים ואת ההיסטוריה הרפואית.
  
• מבחנים קוגניטיביים סטנדרטיים כמו ה־Mini-Mental או ה־MoCA, שבוחנים התמצאות, זכירת מילים, שיום תמונות, חזרה על רצפים, ספירה לאחור, העתקת צורות ועוד.
  
• במקרים בהם המבדק הראשוני אינו מספק, ניתן לבצע אבחון נוירו־קוגניטיבי מקיף או אבחונים ממוחשבים (כגון NeuroTrax), המציעים מגוון מטלות רחב יותר.

שיטות האבחון מאפשרות לא רק לאתר את הקשיים, אלא גם להבדיל ביניהם – למשל, האם שכחה נובעת מירידה בקשב או מבעיה בזיכרון עצמו.

למה האבחון חשוב?

האבחון עוזר לעשות סדר ולהבין אם הקושי חדש או קיים כבר שנים. כך ניתן לדעת אם מדובר בהזדקנות טבעית, בשלב מוקדם של דמנציה, או במצב אחר לחלוטין.

בגיל השלישי, אבחון מוקדם הוא קריטי, משום שיש קשר ישיר בין תפקודים קוגניטיביים לבין יכולת ניהול חיים עצמאיים. אבחון מאפשר:

• לזהות ירידה קוגניטיבית כבר בשלביה הראשונים.
• לבנות תוכנית שיקום מותאמת.
  
• להנחות את המטופל ובני משפחתו כיצד להתנהל ביום־יום.
  
• להאט את ההידרדרות באמצעות מעקב מתמשך והתערבות מותאמת.

מעבר לכך, האבחון גם מסייע מבחינה רגשית, הוא נותן שם ברור לקושי, עוזר להוריד רגשות אשמה או בלבול, ומאפשר לפתח אסטרטגיות יעילות לניהול המצב.

מהם הגורמים האפשריים לבעיות זיכרון?

קיימים גורמים רבים היכולים להוביל לירידה בזיכרון או בקשב:

• תהליכי הזדקנות טבעיים.
  
• מחלות נוירולוגיות כמו אלצהיימר ודמנציה.
  
• מצבים רפואיים נלווים – סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות כלי דם.
  
• פגיעות ראש או ניתוחים מוחיים.
  
• חסרים תזונתיים (כגון ויטמין B12).
  
• תרופות מסוימות שעלולות לגרום לבלבול או פגיעה בזיכרון.
  
• מצבים נפשיים – דיכאון, חרדה או מתח מתמשך.

האבחון מאפשר לזהות את מקור הקושי ולפעול בהתאם.

מה הלאה? שימור וחיזוק היכולות הקוגניטיביות

האבחון הוא רק הצעד הראשון. לאחריו ניתן להתחיל בתהליך חיזוק ושימור המוח:

• פעילות גופנית סדירה – משפרת זרימת דם וחמצן למוח.
  
• תזונה מאוזנת – עשירה בירקות, דגים ושומנים בריאים.
  
• אימון מוחי – תוכנות ייעודיות כמו אפקטיבייט, משחקי חשיבה ותרגילים קוגניטיביים ממוקדים.
  
• שמירה על חיי חברה ותחביבים – מעודדים את המוח להמשיך לפעול באופן דינמי.

חשוב להדגיש: תוכנת אימון קוגניטיבי אינה תחליף לאבחון, אך היא יכולה להשלים אותו. היא מאפשרת מעקב אחר ביצועים, זיהוי חוזקות וחולשות, ושימור יומיומי של היכולות המוחיות.

הקשר בין אימון לאבחון

כמובן שתוכנת אימון קוגניטיבי איננה תחליף לאבחון אך היא יכולה לעזור לנו להבין במה אנחנו חווים קושי משום שהיא חושפת אותנו לתכנים מגוונים ולתרגילים שמודדים את הביצוע שלנו בתחומים שונים.

מעקב אחר ביצועים באימונים בתוכנת אפקטיבייט יכול להראות לנו במה קל לנו להשתפר ואיפה אנחנו נתקעים. מחקרים מראים כי הביצועים שלנו באבחונים כמובן מושפעים מהרבה גורמים בריאותיים ורגשיים ואינם בהכרח יציבים גם כאשר אנשים בריאים. מכאן שחשוב לעקוב וגם חשוב למקם את הביצועים בתוך הקשר יותר רחב של החיים.

התוצאה היא כמובן לא הדבר היחיד שחשוב ועצם האימונים עצמם משמרים ומרחיבים את אופן ההפעלה של המוח.

הצטרפו לאימון ניסיון עם אפקטיבייט >>

מקורות

Morley, J. E., Morris, J. C., Berg-Weger, M., Borson, S., Carpenter, B. D., Del Campo, N., … & Vellas, B. (2015). Brain health: the importance of recognizing cognitive impairment: an IAGG consensus conference. Journal of the American Medical Directors Association, 16(9), 731-739.