חוסן או resilience באנגלית הם אחד התחומים הכי נחקרים בשנים האחרונות. הסיבה לכך היא הניסיון להבין למה אנשים מסוימים הם יותר חסינים, כלומר הם מצליחים להתמודד באופן מיטבי עם אתגרי החיים וגם להתאושש יותר מהר וביתר קלות מקשיים כגון חולי, פרידה, מוות של אדם קרוב, כישלון מקצועי, משבר כלכלי וכדומה. זה הוביל את החוקרים לשאול מה מגדיר חוסן, והאם ניתן לפתח אותו באופן יזום באנשים שחשים פחות חסינים ובכך להעצים אותם.
חוסן לא רק קשור בהתמודדות עם רגעי משבר אלא גם עם התחלואה הרגילה של החיים. עם הגיל יותר קשה לנו, יותר כואב לנו, יש לנו פחות אנרגיה, או אנחנו מרגישים פחות בטוחים בעצמנו. חשוב שלא ניתן לשינויים שקורים עם הגיל להגדיר את חיינו באופן שגורם לנו לצמצם את עצמנו בעולם. להיפך הוא, הגיל השלישי הוא הזדמנות נהדרת להתנסות בדברים שמעולם לא היה לנו זמן אליהם ולגלות את עצמנו באופנים חדשים.
לרוב, אנחנו תופסים חוסן כזהה ליכולת התמודדות (Coping). התמודדות טובה עם רגעי משבר דורשת חיפוש אפשרויות יצירתיות לפתרון הבעיה, הערכת היתרונות והחסרונות של אותן אפשרויות ויישום של הפתרון לבעיה. כאשר בנוסף נדרשת יכולת לנהל את המצוקה הרגשית שאופפת את המצב. חשוב לדעת שחוסן קשור לאורח חיים בריא ונשען על מרכיבים שונים כגון חוזק מנטלי, כושר גופני, תמיכה חברתית, תחושה של יכולת פעולה עצמאית ושליטה בחיים.
הקשר בין גוף לנפש לחוסן
העיסוק בחוסן מחייב אותנו להתייחס למפגש בין הגוף לנפש, בין התחושה למחשבה, מתוך הבנה שהכל קשור אחד בשני. המצב הגופני שלנו משפיע על הרגשות והמחשבות, ואלו משפיעות על הגוף. כדי להתחיל להכיר את עצמנו באופן הזה אנחנו יכולים לשאול את עצמנו בתחילת כל אימון – איך אנחנו היום? איך אנחנו ברגע זה? – ונוכל להשתמש בסולם של 0-100 כדי למדוד את עצמנו עוד לפני שהתחלנו את האימון (באפקטיבייט) וגם למדוד את עצמנו שוב בתום האימון כדי לראות אם משהו בחוויה שלנו השתנה בעקבותיו. אחד הדברים החשובים בבניית חוסן הוא ללמוד לזהות מה נקודת הפתיחה שלנו.
ההשפעות של לחץ חיובי ולחץ שלילי
חוסן בודאי משרת אותנו בהתמודדות עם לחץ, שהוא מרכיב פיזיולוגי הכרחי שמניע אותנו לפעולה. אך כאשר הלחץ מתגבר מעבר למה שמועיל לנו לתפקוד, או כאשר הוא נשאר במצב גבוה לאורך זמן והופך לכרוני, אזי יש לו השפעות שליליות. מכיוון שהחיים מייצרים לחץ, היכולת שלנו להתמודד עם לחץ, לזהות ולקבל את ההשפעות שלו עלינו, להבין את ההשתנות שלו, ולראות בו גם דבר חיובי, הוא חשוב מאין כמוהו. אנחנו לא יכולים תמיד לשנות את איך שהחיים מתרחשים או מה שהם דורשים מאיתנו אבל אנחנו בהחלט יכולים להגיב באופנים שונים. מהירות וחדות התפיסה שלנו לגבי עצמינו הם מהגורמים החשובים שמאפשרים לנו להיות גמישים ולהחזיר את האיזון.
חשוב להפריד בין נטיות אישיותיות לבין חוסר ניסיון והרגלים. כמובן ישנו קשר בין השניים, אך כולנו יכולים ללמוד לשפר את האופן שבו אנחנו מתמודדים עם אתגרי החיים. חשוב לזכור כי ברגעים של התמודדות עם קושי, אנחנו נשענים על רגעים קודמים שבהם הצלחנו להתמודד, מה שתרם רבות לתחושת המסוגלות שלנו. כך אנחנו בונים הרגלים של התמודדות ולא של פאניקה והימנעות. אם קשה לנו עכשיו להתמודד עם מטלה קוגניטיבית, ואנחנו מוכנים לאתגר את עצמנו, להתאמן, לנסות אסטרטגיות חדשות, וללמוד איך ניתן ליישם את זה בחיים, אזי כאשר יהיה לנו יותר קשה בעתיד, נזכור שכבר הצלחנו.
חוסן ובריאות
עד כה לא בוצעו מחקרים רבים שבחנו חוסן בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי, ומעט המחקרים הקיימים מתמקדים במבוגרים עם רמת חוסן יותר גבוהה מלכתחילה, כלומר, מבוגרים שחיים בקהילה ועדיין יכולים לתפקד ברמה טובה. בנוסף, חוסן הינו יותר שכיח בקרב מבוגרים שיש להם תמיכה חברתית ורמה סוציו-אקונומית מספקת. ועדיין, הממצאים מראים על שיעורי תמותה נמוכים יותר בקרב מבוגרים שחווים יותר קבלה עצמית ופחות בדידות וחרדה. כמן כן, מחקרים הראו כי חוסן מאפשר בריאות נפשית טובה וממזער את ההשפעות של ירידה בבריאות.
מחקרים שבחנו מה הם הגורמים שיכולים לחזות חוסן בקרב אנשים מבוגרים מצאו כי אופטימיות, תמיכה חברתית, הזדקנות מיטבית, בריאות רגשית, תפקוד קוגניטיבי והיעדר דיכאון חוזים יכולת התאוששות ממשברים. כאשר משווים בין צעירים מתחת לגיל 26 למבוגרים מעל גיל 64, נמצא שמבוגרים יותר חסינים מצעירים, במיוחד בכל הנוגע לפתרון בעיות ויכולת ויסות רגשות. ממצא זה נתמך על ידי מחקרים מתחום חקר המוח שמדווחים כי מבוגרים משתמשים ביותר מידע, שכנראה נובע מיותר שנות ניסיון, שפיתרון הבעיות שלהם יותר אינטגרטיבי ונבון, ושיש להם יותר שליטה ברגשות ופחות הסתכלות שלילית על עצמם ועל החיים.
יש אנשים שלא רק שמתמודדים עם אתגרים וקשיים באופן טוב, הם אפילו פורחים. כולנו בוודאי שמענו על אלו שבנויים להתמודד עם מצבי לחץ וחוסר ודאות, מתרוממים מכל נפילה, ותמיד מאמינים בעצמם. הו ושותפיו פרסמו בשנת 2015 סקירה של 60 מחקרים שעל בסיסה הם מסיקים כי חוסן הוא לא רק תוצאה אלא הוא במהותו תהליך מכיוון שהוא מגייס יכולות להתמודדות ומוביל אותנו לתחושת מסוגלות בחיים. בנוסף, אנשים עם תכונות חוסן הם גם בעלי תפיסה חיובית ושביעות רצון מהחיים וסובלים פחות מחרדה, דיכאון ופסימיות.
כאשר אנחנו נכנסים לגיל השלישי יש לנו הזדמנות להתחסן לקראת הבאות. בניית חוסן הוא תהליך של למידה והתמודדות שבסופו נרגיש חיוביים יותר, מסוגלים יותר, ועמידים יותר בפני אתגרי הגיל.
Hoare. "Resilience in the Elderly." Journal of Aging Life Care (2015).
