אנחנו רחוקים לדעת הכל על המוח ויש לנו עוד שנים רבות של מחקר לפנינו, ובכל זאת יש לנו כבר כמה סימני דרך לגבי איך המוח פועל ומה חשוב לדעת. המוח אינו מנותק ממציאות החיים והוא כמובן מתפתח בתוכה ונמצא תמיד ביחסים של קליטה ותגובה למציאות. הרבה מהעקרונות שהם בבסיס ההתנהלות המוחית נכונים באופן כללי לחיים והם חשובים גם על מנת לסגל גישה יותר נכונה להתמודדות עם הקשיים שאנחנו פוגשים.
1. יש הבדל בין שיפור לבין שינוי.
שיפור הרבה פעמים מסתכם בציון (עליתי מ 90 ל 92) או בתשובה של כן או לא, כאשר לעיתים קושי לא יכול להיעלם לחלוטין. לעומתו, שינוי נמדד בהרבה אופנים: איך אנחנו מתמודדים עם קושי? איך קושי משפיע עלינו? כמה זמן לוקח לנו להתאושש כשאנחנו לא מצליחים? האם אנחנו מצליחים יותר בתחום מסוים ואילו בתחום אחר עדיין לא? כלומר על מנת לבחון שינוי צריך לדעת להתייחס לגורמים שונים שמעורבים בתהליך ויכולים להוביל לשינוי. בנוסף, שינוי יכול להיות גם שימור המצב הקיים לאורך זמן.
2. יש הבדל בין ספונטני לבין מובנה.
כל פעילות היא מבורכת, אך טכניקות, תוכניות, ומתודות לא קיימות סתם. הן למעשה מאפשרות לנו להגיע מנקודה מסוימת לנקודה אחרת באמצעות כלים יעילים המותאמים למטלה שאותה אנחנו מבצעים. דמיינו את ההבדל בין לקחת מחבט ולקחת כדור ובאופן ספונטני לזרוק כדורים באוויר בהשוואה ללמוד לשחק טניס. דמיינו את ההבדל בין לפרוט על גיטרה בנסיון להלחין או לחקות שיר ששמענו ברדיו לבין ללמוד לנגן ולהתאמן עם הרכב מוזיקלי על חומר להופעה. כמובן אחד אינו מבטל את השני, אך יש יתרון מובהק לעשייה מובנת.
3. יש הבדל בין פסיבי לבין אקטיבי.
קיים הבדל מהותי אם אנחנו רק נחשפים למידע או אם אנחנו משתמשים במידע, כלומר הופכים אותו ליישומי. תהליך של הטמעה הוא תהליך מרובה פנים – אנחנו חוקרים את המידע, חווים את המידע, זוכרים את המידע כי יש לו הקשר רחב במציאות היומיומית, ודרך השימוש במידע, אנחנו מתאימים אותו אלינו וכך מפתחים את המידע לכיוון חדש ואישי. כאשר אנחנו מבצעים את התרגילים באופן מודע ונעזרים באסטרטגיות שרכשנו, אנחנו כבר עושים צעד ראשון כדי לפתח את המסוגלות לפתור בעיות ברגעים שונים במציאות.
4. יש הבדל בין נקודות ציון בדרך לבין התוצאה.
כאשר אנחנו עוסקים בשיפור ביצועים יש מספר שלבים וישנה התוצאה. כשאנחנו מנסים לנתח איפה הקושי, אנחנו נפרק את הפעולה דרך השלבים שהיא דורשת, כלומר לרצף של פעולות קטנות, כדי להבין ממה הקושי נובע. חשוב גם לראות את ההצלחה בשלבים בדרך ואת הרציפות של התהליך. התוצאה היא הפסגה, התהליך הוא ההר. כל שינוי גדול מתחיל בשינוי של 1% ביום.
5. יש הבדל בין פעולה מתוך בעיה לבין לפעולה להשגת מטרה.
זה טוב שאנחנו מודעים לקשיים שלנו ושאנחנו רוצים לפתור את המצב, אך הבעיה היא לא המטרה, ואת זה חשוב שנבין. המטרה דורשת שאנחנו נגדיר, בתוך הקשר בו אנחנו מתנהלים, מהי השאיפה שלנו. חשוב לדעת שאנחנו לא תמיד יודעים מראש מה יעבוד. אנחנו יוצאים לדרך עם תוכנית מסוימת ויכול להיות שנצטרך להתאים אותה תוך כדי תנועה. "קשה לי לזכור" הופך להיות "אני אתמודד יותר טוב עם קשיי זיכרון", ל "אני אארגן את הדברים שלי כדי שיהיה לי קל יותר לזכור איפה הם נמצאים".
6. יש הבדל בין לרצות משהו, לבין להאמין שזה אפשרי, לבין לצפות שזה יקרה.
הדרך הכי טובה להבין את ההבדלים בין רצון, אמונה וציפייה זה לחשוב שאנחנו עוברים בין העתיד לבין העבר, כלומר בין משהו שעוד לא קרה למשהו שכבר קרה. חשוב להגדיר מה אנחנו רוצים (לדוגמא, להיות יותר מרוכזים), שאנחנו מאמינים שזה אפשרי (ניתן לחזק ריכוז), שאנחנו מצפים שזה יקרה (הריכוז שלי ישתפר). כשמתחילים להתאמן באופן רציף ניתן לראות את זה קורה.
7. יש הבדל בין הפועל "לשחות" לבין פעולת השחייה.
מה זה בעצם אומר? שיש הבדל בין לזכור מידע לבין להיזכר בחוויה שבה המידע נלמד או אירוע קרה. היזכרות היא מלאה בחושים, בתנועה וברגש. ככל שמשהו הוא יותר עשיר, כלומר, יש לו גם צליל, גם תמונה, גם ריח, גם רגש, כך הוא נחרט בנו יותר. הדלת לזיכרון היא דרך הדמיון, כלומר, דמיינו את עצמכם לרגע במקום ובזמן שבו זה קרה, ותנו לעצמכם רגע להתחבר לחוויה. הרבה פעמים הזיכרון מתעורר מעצמו ולפתע יש לנו גישה למשהו שנדמה היה שאבד.
8. יש הבדל בין תרגיל לבין אתגר.
המשמעות של לתרגל זה לחזור על פעולה שוב ושוב על מנת לרכוש מיומנות, בעוד שאתגר קשור במאמץ, הרבה פעמים בגלל חדשנות. יש תמיד מתח בין הצורך בחזרתיות, לבין הצורך בחדשנות. כל דבר חדש הופך להיות דבר מוכר לאחר מספיק פעמים. השילוב בין השניים, בין המוכר לבין הלא מוכר הוא השילוב המנצח. האחריות שלנו, כחברה לאימון מוחי, היא לדאוג שתחזרו על הדברים וכל פעם נאתגר אתכם רק קצת על מנת לדחוף את זה קדימה.
9. יש הבדל בין ספציפי לבין כללי.
המוח הוא גם וגם, והוא עובר מספציפי לכללי בכל רגע נתון בהתאם לצורך. יכול להיות שבאופן כללי האימון יוביל ליותר חדות, שטף, רצף, וגמישות, אבל שלא יהיה שינוי מהותי בקושי מאד מסויים שאיתו אתם מתחילים. חשוב להכיר את שני הרבדים של העשייה ושזה משתנה בהתאם לצרכים של כל אחד ואחת. לדוגמא, כדי לנהל שיחה קולחת אנחנו צריכים לשמוע טוב, לשלוף מילים, ולחשוב בבהירות, אבל כל זה לא יכול לקרות אם אנחנו לא מרוכזים ואם אנחנו עובדים לאט. מכאן שליכולות כלליות, כמו ריכוז ומהירות עיבוד, יש השפעה על הרבה מאוד תהליכים ספציפיים.
