אנחנו נוטים לחלק את סדר היום שלנו לשניים באופן דיקוטומי: הזמן שבו אנחנו “מאמצים את המוח” (עבודה, סידורים, תשבצים, או תרגילי זיכרון ממוקדים) והזמן שבו אנחנו “נחים” (קריאת ספר טוב במיטה או צפייה בסדרה האהובה עלינו בטלוויזיה).
עבור רבים מאיתנו, שעות הפנאי הללו נתפסות כרגעי בטלה או מנוחה למוח. אולם, מחקרי מוח מהשנים האחרונות בתחום הקוגניציה חושפים שאנו מפספסים כאן הזדמנות פז.
המוח שלנו אינו זקוק בהכרח ל”חדר כושר” מבודד ומנותק מהחיים האמיתיים; אנו יכולים לקחת את פעילויות הפנאי שאנו כבר עושים ממילא, ובאמצעות שינוי קטן בחוקי המשחק, להפוך אותן לכלי העוצמתי ביותר לחיזוק הזיכרון, הקשב ומהירות העיבוד.
המושג המדעי שעומד מאחורי הגישה הזו נקרא “מעורבות קוגניטיבית אקטיבית”. מחקרים ארוכי טווח מוכיחים כי לא עצם קריאת הספר או הצפייה במסך היא שמגנה על המוח מפני שחיקה, אלא אופן עיבוד המידע בזמן הפעילות (Park et al., 2014).
הנה המדריך המעשי שישנה את הדרך שבה אתם קוראים וצופים, החל מהערב.
איך לקרוא ספר ולזכור אותו (וגם לשפר את מהירות השליפה)
כולנו מכירים את התופעה המתסכלת הבאה: אתם קוראים פרק שלם בספר מרתק, סוגרים אותו, וביום למחרת מגלים שאתם זוכרים במעורפל את קו העלילה הכללי, אך השמות, הפרטים הקטנים והתובנות פשוט התאדו.
בספרות המקצועית, התופעה הזו מוסברת על ידי אי-מעבר של מידע מזיכרון העבודה (Working Memory) לזיכרון לטווח ארוך, בשל מחסור ב”קידוד עמוק”. כאשר אנו קוראים בצורה פסיבית, המוח מזהה את המילים אך לא מתאמץ לארגן אותן ברשת הנוירולוגית (Craik & Lockhart, 1972).
אפקט המבחן: בפעם הבאה שאתם מסיימים לקרוא פרק בספר (או אפילו כתבה ארוכה בעיתון), אל תסגרו אותו ועברו מיד לשינה או לטלפון הנייד.
עצרו ל-60 שניות, הביטו בתקרה, ונסו להגיד בקול רם שלושה פרטים ספציפיים שהתרחשו בפרק. זה יכול להיות שם של דמות משנית, צבע של פריט לבוש שהוזכר, או פרט עלילתי קטן.
למה זה עובד? מדענים מכנים זאת “אפקט המבחן”. מחקרים מראים כי פעולת השליפה המאומצת מהזיכרון משנה אקטיבית את המבנה העצבי ומחזקת את נתיבי הגישה אל המידע במוח בצורה יעילה פי כמה מאשר קריאה חוזרת או שינון פסיבי (Roediger & Karpicke, 2006).
המאמץ הקטן הזה מאותת למוח: “המידע הזה חיוני עבורי, אל תמחק אותו במהלך שנת הלילה”.
איך להפוך את נטפליקס למכשיר לאימון קשב סלקטיבי?
צפייה סטנדרטית בטלוויזיה נחשבת לאחת הפעילויות הפסיביות ביותר מבחינה קוגניטיבית. מחקרי EEG מראים כי בזמן צפייה פסיבית, המוח נוטה להיכנס לגלי אלפא (גלי רגיעה המאפיינים מצבי חצי-שינה או מדיטציה), ומנגנוני הסינון הקוגניטיביים של האונה המצחית “נרדמים”.
עם זאת, סדרות מתח, דרמות מפותלות או תוכניות דוקומנטריות הן מצע מושלם לאימון תפקודים ניהוליים.
“פרוטוקול הבלש”: אם אתם צופים בסדרה בעלת עלילה מורכבת, הנה תרגיל מנטלי יוצא דופן: כ-5 דקות לפני שנגמר הפרק, לחצו על לחצן ההשהיה.
עצרו לרגע, ונסו לנחש בקול רם, על בסיס הרמזים הפזורים שהוצגו בפרק, מה הולך לקרות בסצנת הסיום או בפרק הבא. מי משקר? מה יהיה ה”טוויסט” בעלילה?
לחלופין, תוכלו לתרגל את חוק “הדמות המשנית”: בחרו דמות שאינה הגיבור הראשי, ונסו לאורך כל הפרק לעקוב אקטיבית רק אחריה, היכן היא עומדת בחלל, מהן הבעות הפנים שלה בזמן שאחרים מדברים, ומהם האינטרסים הסמויים שלה.
למה זה עובד? בשנייה אחת אתם הופכים מצופים פסיביים למנתחים אקטיביים. פעולה זו מאלצת את קליפת המוח הקדם-מצחית, האזור האחראי על תכנון, הסקת מסקנות ופתרון בעיות, לעבוד במהירות גבוהה (Diamond, 2013). הטלוויזיה מפסיקה להיות “מרדים מוחי” והופכת לזירת אימון דינמית.
צרו איתנו קשר לייעוץ נוסף
השורה התחתונה: החיים עצמם הם חדר הכושר שלכם
כדי לשמור על מוח חיוני, מהיר וחד בגיל 55, 65 ואילך, אתם לא צריכים לשנות לחלוטין את סדר היום שלכם או לוותר על ההנאות הקטנות והרגלי הפנאי האהובים עליכם.
הסוד הגדול של שמירה על הרזרבה הקוגניטיבית (Cognitive Reserve) טמון בהכנסת כוונה, מודעות ואתגר קל לפעולות השגרתיות (Stern, 2009).
כשאתם הופכים צריכת תוכן פסיבית לעיבוד מידע אקטיבי, המוח שלכם נאלץ להישאר צעיר, גמיש וחד יותר בכל יום מחדש.
רוצים לקחת את המוח שלכם צעד אחד קדימה? שילוב של הרגלי פנאי אקטיביים יחד עם אימון קוגניטיבי מבוסס מדע הוא השילוב המנצח. תוכנת האימון של Effectivate מציעה מערך תרגילים ממוקדים שפותחו במיוחד כדי לחזק את שרירי הקשב, הזיכרון ומהירות העיבוד שאתם צריכים ביומיום.
מקורות אקדמיים
- Craik, F. I., & Lockhart, R. S. (1972). Levels of processing: A framework for memory research. Journal of Verbal Learning and Verbal Behavior, 11(6), 671-684.
- Diamond, A. (2013). Executive functions. Annual Review of Psychology, 64, 135-168.
- Park, D. C., Lodi-Smith, J., Drew, L., Haber, S., Hebrank, A., Bischof, G. N., & Aamodt, W. (2014). The impact of sustained engagement on cognitive function in older adults: The Synapse Project. Psychological Science, 25(1), 103-112.
- Roediger, H. L., & Karpicke, J. D. (2006). The testing effect: Improving long-term retention from repeated testing. Psychological Science, 17(3), 249-255.
- Stern, Y. (2009). Cognitive reserve. Neuropsychologia, 47(10), 2015-2028.