זמן קריאה: 6 דקותמחלת אלצהיימר נחשבת כיום לאחת המחלות הנוירולוגיות הקשות ביותר, והיא פוגעת ביותר מ־55 מיליון בני אדם ברחבי העולם. לצד המאמצים לפתח תרופות, מתרחב בשנים האחרונות תחום המחקר בטיפולים לא-תרופתיים. אחד מהם, מוזיקותרפיה, מושך עניין רב: שימוש במוזיקה לא רק להנאה אלא גם ככלי טיפולי לשימור ולעידוד תפקודים קוגניטיביים ורגשיים, אפילו בשלבים מתקדמים של המחלה.
מה מגלים המחקרים
בשנים האחרונות נערכו מחקרים מקיפים שהוכיחו כי מוזיקותרפיה יכולה לשפר מגוון יכולות קוגניטיביות. סקירה משנת 2024 ניתחה 11 מחקרים קליניים אקראיים ומצאה כי טיפול במוזיקה הביא לשיפור משמעותי בזיכרון, בשפה ובתפקודי ההכרה של חולי אלצהיימר [1].
מחקר נוסף שפורסם באותה שנה מצא כי טיפול מוזיקלי, פעיל או פסיבי, תרם לשיפור משמעותי בהתנהגות, במצב הרוח ובתפקודים קוגניטיביים כמו ריכוז ושליפה מהזיכרון [2]. הממצאים הללו מצביעים על כך שמוזיקה אינה רק כלי להנאה, אלא מנגנון טיפולי בעל ערך ממשי.
כיצד המוזיקה פועלת במוח
הסיבה לכך שמוזיקה כה אפקטיבית טמונה במבנה המוח האנושי. מוזיקה מעוררת בו-זמנית אזורים שונים במוח, מהקורטקס השמיעתי ועד מרכזי התגמול והרגש, כולל האמיגדלה וההיפוקמפוס.
כאשר מחלת האלצהיימר פוגעת באזורים האחראים לזיכרון ולשפה, אזורים אחרים ממשיכים להיות פעילים ומסוגלים לעקוף את הנזק באמצעות "מסלול מוזיקלי" עוקף [3].
באופן זה, מוזיקה מצליחה לייצר "חיבורים עוקפים" שמחזירים לחולים יכולות שנראו אבודות. מעבר לכך, מחקר נוסף הראה כי מוזיקה מפחיתה מצוקה רגשית אצל חולי דמנציה מתקדמת על ידי סיפוק צרכים פסיכו-סוציאליים ושמירה על קשרים עם המטפלים [4].
לחזק את המוח באופן ייעודי
בעוד שצלילים מעוררים אזורים במוח ופותחת "ערוצים עצביים", אימון קוגניטיבי ממוחשב מתמקד בלחזק יכולות כמו זיכרון עבודה, קשב ועיבוד מידע גם באמצעות צלילים. מחקר קליני אקראי שפורסם ב־2024 בדק משתתפים עם הפרעה קוגניטיבית קלה (MCI) שעסקו באימון קוגניטיבי של 30 דקות, שלוש פעמים בשבוע במשך חצי שנה. התוצאות הראו שיפור משמעותי ביכולות הקוגניטיביות לעומת קבוצת ביקורת [5].
בישראל פועלת חברת Effectivate המפתחת פלטפורמת אימון קוגניטיבי מבוססת בינה מלאכותית, המותאמת אישית לכל משתמש.
המערכת מזהה נקודות חוזק וחולשה ומבצעת התאמות בזמן אמת כדי לשפר יכולות כמו זיכרון, קשב, עיבוד מידע ועוד. באחד התרגילים בתוכנה, הנקרא "כן לציפור", המטרה היא לחזק את יכולת זיכרון העבודה והקישוריות השמיעתית.
בתרגיל זה על המתאמן ללמוד את ציוצי הציפורים שלפניו, ואז להתאים בין כל ציפור לציוץ שלה. התרגיל בנוי משני שלבים: שלב לימוד ושלב שיחזור. בשלב הלימוד יש ללחוץ על כפתורי הנגינה שנמצאים על כל ציפור כדי לשמוע את צלילי הציוץ שלהן. לאחר שלב הלימוד יושמעו צלילים, ויש לבחור את הציפור המתאימה לכל צליל.
תרגיל זה מחזק שתי יכולות קוגניטיביות האחת, זיכרון עבודה. יכולת זו מחזיקה את כל המידע שאנחנו צריכים על מנת לבצע משימה מסוימת.
מידע זה יכול להתקבל באותו הרגע מהחושים (ראייה, שמיעה, ריח וכו') או שנשלוף אותו מהידע הרב שיש לנו בזיכרון לטווח הארוך. זיכרון העבודה מחבר בין כל חלקי המידע על מנת להשיג את התוצאה הרצויה.
היכולת הקוגניטיבית השנייה, היא קישוריות. קישור הוא "הדבקה" של חלקי מידע שונים יחדיו. הקישור יכול להיעשות בין ממדים שונים של אותו חפץ – כשאנו רואים כדורסל, למשל, חלק אחד במוח אחראי על תפיסת הצבע הכתום, חלק אחר אחראי על תפיסת הצורה העגולה, חלק שלישי אחראי על תפיסת הריח של הגומי וחלק נוסף אחראי על הקישור ביניהם.
במילים אחרות, הקישור תפקידו לחבר את כל האלמנטים הללו לכדי חפץ אחד עם משמעות ספציפית. כך כדורסל כתום שונה מכדורסל כחול, וכדורסל כתום גם שונה מתפוז (שהינו גם עגול וכתום).
סוג אחר של קישור שהמוח מבצע הוא יצירת חיבור בין דברים או חפצים שונים, למשל בין כובע ומימייה, או בין השידה והמפתחות שהנחתי עליה.
לסיכום, השילוב בין המרכיב השמיעתי-מוזיקלי לאימון הקוגניטיבי מייצר סינרגיה ייחודית. בעוד שמוזיקה פותחת את הערוצים העצביים ומעוררת אזורים במוח שעדיין פעילים, האימון הקוגניטיבי מנצל את הפעילות הזו כדי לחזק ולשפר יכולות ספציפיות.
תרגילים השמיעתיים, כמו "כן לציפור", מאמנים את המוח לעבד מידע שמיעתי, לשמור אותו בזיכרון העבודה ולקשר בין גירויים שונים – בדיוק כמו שמוזיקה פועלת טבעית במוח. כך נוצר גשר טיפולי בין הכוח הטבעי של מוזיקה לבין האימון המובנה והממוקד של התוכנות הקוגניטיביות.
בנוסף, התפיסה בחברה מתחילה להשתנות ובמקום לנקוט בפעולות כדי לטפל במצב בריאותי מסוים, היא חושבת על כלים וטכנולוגיות לשימוש כדרך מנע.
יותר ויותר אנשים מבצעים אימונים קוגניטיביים בשגרת היום-יום, כדי לשמר ולחזק יכולות קוגניטיביות שנחלשות עם הגיל. המטרה היא שימור וחיזוק הקיים כדי שלא יגיע למצב שאין כבר מה לעשות.
אימון זיכרון המסייע בחידוד המוח – עם תוכנת Effectivate >>
צפו בהמלצות על תוכנת Effectivate
מקורות
- Liang, X., Chen, W., Li, Z., & Zhao, Y. (2024). Music therapy interventions in patients with Alzheimer’s disease: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Frontiers in Psychiatry, 15, 11012733. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2024.11012733
- Abou El-Ella, S. S., Mohamed, A. M., & El-Sayed, R. A. (2024). Effects of music therapy on behavioral and cognitive functions in Alzheimer’s disease: A systematic review. The Egyptian Journal of Neurology, Psychiatry and Neurosurgery, 60(1), 83. https://doi.org/10.1186/s41983-024-00836-6
- Fernandez, D. (2024, November 15). The relationship between music and Alzheimer’s disease. Psychology Today. https://www.psychologytoday.com/us/blog/how-my-brain-works/202411/the-relationship-between-music-and-alzheimers-disease
- Chen, Y., Park, J., & Smith, K. (2024). Music therapy reduces psychological distress in patients with dementia by addressing unmet psychosocial needs. Nature Mental Health, 2(5), 342–351. https://doi.org/10.1038/s44220-024-00342-x
- Zhang, L., Wang, H., Liu, J., & Zhou, P. (2024). Effectiveness of computerized cognitive training in patients with mild cognitive impairment: A randomized controlled trial. BMC Medicine, 22(1), 3647. https://doi.org/10.1186/s12916-024-03647-x
