הבדלים בינאישיים ורפואה מותאמת אישית

אחת הסיבות שמחקרים מדעיים מתקשים להסביר את המציאות באופן גורף ומקיף נובעת מהבדלים גדולים בין אנשים, או במילים אחרות, הבדלים בינאישיים. את ההבדלים האלה אפשר למדוד ולחשב באופן חלקי מכיוון שתמיד יהיו עוד רבדים שלא לקחנו בחשבון הקשורים להתפתחות, לגנטיקה, לסביבה, לאורח חיים וכדומה. כל אדם הוא הרבה מעבר לרגע נתון שבו הוא נבדק, אלא הוא משקף היסטוריה של תורשה ונסיבות.

הקושי לגשר על הבדלים בינאישיים לצד התפתחות של טכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית הם אלו שהובילו את עולם המחקר והיזמות לקדם רפואה מותאמת אישית. אז מה זה בעצם אומר? יש לנו היום יכולת לאסוף מידע מספיק מפורט ורחב כדי לכלול בתוכו הרבה סוגים שונים של אנשים ולעקוב אחריהם לאורך זמן. בנוסף, יש לנו כלים חישוביים (אלגוריתמים) שמאפשרים לנו לנתח את המידע הזה ולהוציא ממנו תובנות שיעזרו להתאים את האבחנה ואת הטיפול לכל אחד ואחת. הדרך עוד ארוכה, אבל אנחנו בדרך.

הרבה לפני שהיו לנו מאגרי מידע בעננים ואלגוריתמים שלומדים לבד, היו לנו מודלים פסיכולוגים ופיזיולוגים שעוזרים לנו לסווג אנשים. לדוגמא, מודל פסיכולוגי ידוע הוא מודל חמש התכונות הגדולות (כגון פתיחות ויציבות רגשית) המשפיעות באופן ניכר על האישיות שלנו. לעיתים, אותם סיווגים שונים אף מתבטאים בהבדלים מוחיים. בעשורים האחרונים, גנטיקאים התנהגותיים אף הראו שהגנים שלנו משפיעים כמעט על כל תכונה אנושית, כאשר לא מדובר רק על מאפיינים פיזיים כמו גובה או צבע עיניים, אלא גם על יכולות קוגניטיביות.

 

כוחה של התמדה

לעיתים אנחנו מזהים הבדלים בינאישיים ביכולות קוגניטיביות, משלבים מוקדמים בחיים, לעיתים כבר בינקות, ואנחנו מרבים להתייחס אליהם כנקודות חוזק וחולשה (היא חזקה במתמטיקה … הוא תמיד היה חזק בשפות). ואכן, הגנים שלנו משפיעים לא רק על יכולות הזיכרון לטווח הקצר או מהירות עיבוד, אלא גם על הנכונות שלנו להתאמן ולשגשג. הבדלים בינאישיים גם נוצרים מתוך סביבה, כלומר למה נחשפנו בחיינו. והיום מדע האפיגנטיקה מלמד אותנו שלסביבה קיים תפקיד מכריע ביכולת לכבות או להדליק תכונות מולדות. לדוגמא, נטייה תורשתית כמו כישרון מוזיקלי, לא יבואו לידי ביטוי ללא גירויים מתאימים המתבטאים באופן פסיבי (שמיעת מוזיקה) ובאופן אקטיבי (אימון).

גם אם לגנים יש השפעה משמעותית על מי שאנחנו ועל הביצועים שלנו, הם לא חורצים גורלות והם גם מציעים סוג של הזדמנות. לכולנו יש תכונות מסויימות שאם היינו משקיעים בהן, היינו מגיעים לביצועים מאד גבוהים בתחומים אלו. לא משנה באיזה תחום, הכוח של תרגול הוא בלהפוך את הפוטנציאל למציאות. אצל אנשים שנקראים מומחים שמגיעים לרמת מומחיות יוצאת דופן, כגון מומחי ריחות בתעשיית הבשמים או נגנים מקצועיים, אותם אזורים מוחיים שמעורבים ביכולות יוצאות הדופן שלהם גם יותר מפותחים מבחינה מבנית ותפקודית. במילים אחרות, מה שאנחנו עושים בהתמדה ומומחיות משנה את המוח.

 

סופר-אייג'רס (Super-ages)

סופר אייג'רס - הבדלים בינאישיים

מאמר סקירה של גודוי ושותפיו מ 2020 ביקש לשפוך אור על טיבם של אנשים מבוגרים שנשארים צלולים עד גיל מאד מתקדם, ונקראים סופר-אייג'רס (Super-ages), כדי לענות על שאלה עקרונית: האם סופר-אייג'רס נולדים כך או האם הם רוכשים את החוסן בפני הגיל במרוצת השנים? המאמר סוקר ממצאים שונים שיכולים למנוע או לדחות את התהליכים הקשורים בהזדקנות, ולמעשה לשמור על מצב קוגניטיבי, מוחי ותפקודי.  מבחינת החוקרים, הממצאים עד כה תומכים בתיאוריה שנקראת "תחזוקת המוח", ושדוגלת כי יש באפשרותינו למזער את נזקי הזמן, ושזה כנראה מה שמסביר את הדמיון המוחי בין סופר-אייג'רס לאנשים צעירים.

מחקרי הדמייה (MRI) הראו כי אזורי מוח מסויימים שמורים בסופר-אייג'רס ביחס לאנשים מבוגרים בני אותו גיל למרות שלא נמצאו הבדלים במדד כללי של גודל המוח (עובי קליפת המוח). למעשה, אזורי מוח אלו שייכים לשתי רשתות מוחיות שהן קריטיות לזיכרון אפידוזי (DMN), כמו כן לתפקודים ניהוליים ולתהליכים המעורבים בקידוד ושליפה (SN). מעבר לכך שהרשתות נמצאו שמורות מבחינה מבנית, הן אף היו שמורות מבחינה תפקודית, כלומר, אזורי המוח המרכיבים את הרשת עבדו ביחד בקישוריות גבוהה באופן זהה לצעירים בגילאי השלושים. ממצאים אלו תומכים בתיאוריות שדוגלות כי הפעלה של המוח היא המפתח לביצועי זיכרון מעולים.

 

הפעלה מוחית

הפעלה מוחית היא אפשרית בכל גיל והיא מתבססת על יכולות למידה, שאינן רק תלויות בכשרון, אינטלגנציה או מיומנות, אלא גם בפרמטרים חשובים כמו מוטיבציה, תועלת, וסגנון למידה. בנוסף, חשוב מאד שיש הקשר, כלומר שהפעילות שאנחנו עושים תתחבר לידע קודם, לנטיות ולצרכים היומיומיים. לעיתים תבחינו כי דפוסי הלמידה השתנו עם הגיל. אבל חשוב לדעת שהשתנות של דפוסי הלמידה איננה רק תוצר של הזדקנות אלא היא נובעת גם מהשתנות בתחומי העניין, ומצבירה של ניסיון חיים רב והרגלי למידה שונים.

באימון הקוגניטיבי של אפקטיבייט יש התאמה אישית מבוססת כללי למידה. על בסיס עשרות שנים של מחקר קוגניטיבי אנחנו יודעים כי לרוב למידה מתבצעת באופנים מסוימים, כלומר ברווח שבין הקשה לקל, בין החדש למוכר, תוך כדי התמדה. בנוסף, פתרונות חדשניים שנמצאים בפיתוח יעזרו לנו להפוך את האימון לעוד יותר יעיל כאשר נדע לזהות מהו דפוס הלמידה האידיאלי עבור על אחד ואחת וכך נוכל להתאים לכל משתמש/ת את האימון הטוב ביותר עבורם. מותאמות היא הרבה מעבר לאבחנה מוקדמת או טיפול מיטבי, אלא היא האפשרות להצטיין במה שאנחנו עושים כי זה מותאם אלינו.

 

De Godoy, L. L., Alves, C. A. P. F., Saavedra, J. S. M., Studart-Neto, A., Nitrini, R., da Costa Leite, C., & Bisdas, S. (2021). Understanding brain resilience in superagers: a systematic review. Neuroradiology, 63, 663-683.

 

Clear. Atomic habits: An easy & proven way to build good habits & break bad ones. Penguin, 2018.

אולי יעניין אותך גם...

מוח - הזיכרון

הכירו את הזיכרון שלכם

היכולת שלנו לייצר זכרונות חדשים ולהשתמש בהם היא הרבה יותר מורכבת מכפי שחושבים. תהליך יצירתו של זיכרון חדש והשימוש בו לאחר מכן…

קרא עוד

השאירו פרטים ומבטיחים שלא נשכח אתכם

סקרנים לגבי
הפיתרון שלנו?

צרו עמנו קשר, וכבר היום תעשו את הצעד הראשון לחיזוק יכולות הזיכרון!

כיצד שומרים על תפקוד המוח

נשמח לשתף אותך במאמרים וטיפים חשובים אודות חיזוק ושימור יכולות הקוגניטיבית

דילוג לתוכן